מסכת כלים - פרק כב - משנה ו

כִּסֵּא שֶׁנִּטַּל חִפּוּיוֹ הָאֶמְצָעִי וְהַחִיצוֹנִים קַיָּמִים, טָמֵא. נִטְּלוּ הַחִיצוֹנִים וְהָאֶמְצָעִי קַיָּם, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הָיָה רָחָב טָפַח:

שניטל חפויו האמצעי. שניטל לוח האמצעי ונשאר לוח מכאן ולוח מכאן:

טמא. דחזי לישיבה:

אם היה רחב טפח. חזי לישיבה. ואם לא, לא: