מסכת כלים - פרק טו - משנה ב

אֲרוּבוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים, טְמֵאוֹת. וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טְהוֹרוֹת. סֵרְקָן אוֹ כִרְכְּמָן, טְמֵאוֹת. דַּף שֶׁל נַחְתּוֹמִין שֶׁקְּבָעוֹ בַכֹּתֶל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. סְרוֹד שֶׁל נַחְתּוֹמִין, טָמֵא. וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טָהוֹר. גִּפְּפוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, טָמֵא. נִפְרַץ מֵרוּחַ אַחַת, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת קוֹרֵץ עָלָיו, טָמֵא. וְכֵן הַמַּעֲרוֹךְ, טָמֵא:

ארובות של נחתומים. לוחות שהנחתומים עורכים עליהן את הלחם. ואית ספרים דגרסי עריבות:

טמאות. לפי שעשויין בצורת כלי. ואע״ג דפשוטי כלי עץ נינהו, טמאות מדברי סופרים:

של בעלי בתים טהורות. שאין עליהן צורת כלי:

סרקן. יפן בסריקון. והוא ששר בלשון מקרא. ומשוח בששר (ירמיהו כ״ב:י״ד). בערבי זנגפו״ר. ובלע״ז מיני״ו:

כרכמן. צבען בכרכום:

דף של נחתומין. דף של מתכת. דאילו דף של עץ, פשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה. ואע״ג דטמא מדרבנן, כשקבעו בכותל טהור לדברי הכל:

ר׳ אליעזר מטהר. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

סרוד. היא סרידא דתנן לעיל בכמה דוכתי. והיא עריבה קטנה שהנחתום משתמש בה. כדמתרגמינן את בגדי השרד (שמות ל״א:י׳) ית לבושי שימושא:

גיפפו. עשה לו מסגרת סביב. תרגום ויחבק, וגפיף:

אם התקינו. לסרוד של בעלי בתים:

להיות קורץ עליו. כלומר לחתוך עליו הבצק. לשון מחומר קורצתי (איוב ל״ג):

טמא. דסבירא ליה לר׳ שמעון, מפני מה סרוד של נחתומים טמא, מפני שקורץ עליו את הבצק ומוליך עליו מקרצות לתנור, ושל בעלי בתים נמי אם התקינו להיות קורץ עליו את הבצק ולהוליך עליו מקרצות לתנור, טמא. ואין הלכה כר״ש:

ארובות של נחתומים. לשון הר"ב לוחות שהנחתומים עורכים כו'. ונראה דגריס בכ"ף וכן העתיק במ"ז פ"ז דעדיות. ובערוך כתו' ג"כ גירס' הספר ומפ' אריבות. עריבות שלשים שם הלחם:

טמאות. ל' הר"ב לפי שעשויין בצורת כלי. כ"כ הרמב"ם. דאילו לא נעשו בצורת כלי אפי' מדרבנן לא היו טמאים:

סרוד של נחתומים. כ' הר"ב היא סרידה כו'. כ"כ הר"ש. ומיהו להרמב"ם סירוד דהכא לא זו היא סרידה דלעיל. דאיהו מפרש בסרידה. שהוא לוח נקוב מל' מעשה רשת. דמתרגם עובד סרדתא. כמ"ש הר"ב בשמו במ"ג פ"ח. ואילו הכא מפרש. שהוא כלי ישתמשו בו בעת הלישה לרחוץ את הידים ויטוחו ממנה פני הלחם זה ממה שיצטרך אליהן ותרגום בגדי שרד. לבושי שמושא. ע"כ:

אם התקינו כו'. אף על פי שלא גפפו. הר"ש:

וכן המערוך טמא. אתאן לת"ק להרמב"ם [ריש] פ"ה מה"כ. ולהראב"ד מדברי ר"ש הוא:

המערוך. פי' גאון וכן ערוך. עץ ארכו אמה ומרדין בו את הרקיקה. הר"ש: