מסכת כלים - פרק ח - משנה ח
מסכת כלים - פרק ח - משנה ח
נִמְצָא מְקוֹם הַנָּחַת הָעֵצִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים, טָמֵא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלִפְנִים, טָמֵא. מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלַחוּץ, טָהוֹר. נִמְצָא מְקוֹם יְשִׁיבַת הַבַּלָּן, מְקוֹם יְשִׁיבַת הַצַּבָּע, מְקוֹם יְשִׁיבַת שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים, טָהוֹר. אֵין טָמֵא אֶלָּא מִן הַסְּתִימָה וְלִפְנִים:
פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת כלים - פרק ח - משנה ח
נמצא במקום הנחת העצים. נמצא השרץ במקום שמניחין בו אש ועצים בכירה, והוא המקום שמשליכין ממנו האש משפל המוקד:
מן השפה החיצונה ולפנים טמא. דעובי כותלי הכירה נחשב כלפנים וכאילו הוא תוך הכירה:
וחכמים אומרים. אין עובי כותלי הכירה נחשב אלא כלחוץ ואינו כתוכה של כירה. והלכה כחכמים:
מכנגד שפיתת הקדרה. ממקום שמתחיל לסתום אויר הכירה:
נמצא. השרץ:
מקום ישיבת הבלן. במקום שיושב המחמם את המים למרחץ:
אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים. מסתימת הקדירה שיש בו המים או הצבע או שליקת הזיתים. ובתוספתא מוכח דאין טמא אלא מן הסתימה ולפנים דקאמר הכא, היינו כשנתלה השרץ באויר ולא נגע, אבל בטומאת מגע מטמא אפילו מן הסתימה ולחוץ:
פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת כלים - פרק ח - משנה ח
מן השפה החיצונה ולפנים. פי' הר"ב דעובי כותל הכירה נחשב כלפנים. ונ"ל דהתנור עשוי כזה ושפה חיצונה עודפת על הפנימית. מהר"ם:
מכנגד שפיתת הקדרה. לשון הר"ב ממקום שמתחיל לסתום כו'. פירוש ממקום שמתחיל הקדרה לסתום כו' ומיקל טפי מדרבנן: