מסכת כלים - פרק יח - משנה ד

מַלְבֵּן שֶׁנְּתָנוֹ עַל לְשׁוֹנוֹת, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמְּאִין, רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה שָּׁנָה זֶה מִמַּלְבְּנֵי בְנֵי לֵוִי, שֶׁמַּלְבְּנֵי בְנֵי לֵוִי טְהוֹרִין:

מלבן שנתנו על לשונות. עץ העשוי כעין לשון שהמלבן מונח עליו:

ר׳ מאיר ור׳ יהודה מטמאין. שאף הוא מיטלטל עם המטה כמו מלבן:

ר׳ יוסי ור׳ שמעון מטהרין. דלא מיטלטל בהדי מטה כולי האי. והלכה כר׳ יוסי ור׳ שמעון:

שמלבני בני לוי טהורין. ואע״ג דקביעי בכרעי המטה הואיל וסופן לינטל טהורים, הני לשונות נמי פעמים ניטלים ממלבני המטה ולאו כמטה חשיבי: