מסכת כלים - פרק יט - משנה ז

תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִלְמַעְלָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. נִפְחֲתָה מִלְמַעְלָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּה, טְהוֹרָה. מְגוּרוֹת שֶׁבָּהּ, טְמֵאוֹת, וְאֵינָם חִבּוּר לָהּ:

תיבה שנפחתה מלמעלן. הכסוי שלה:

טמאה טמא מת. דכיון דשוליה קיימים אכתי חזיא לתשמיש. ודוקא טומאת מת. אבל לא טומאת מדרס, דלא חזיא לישיבה:

נפחתה מלמטן בשוליה. בטל בית קיבול שלה וטהורה לגמרי:

מגורות שלה. אוצרות שבה, דהיינו חדרים שבתוכה שלא נפחתו עמה, טמאות:

תיבה שפתחה מלמעלה טמאה טמא מת. עיין בפי' הר"ב מ"ט ומסתבר דל"ג לה הכא וכן ראיתי בדפוס ישן שבגמ':

נפחתה מלמעלן כו'. וה"נ תנן לקמן משנה ט ועיין בפכ"ב מ"ח:

נפחתה מלמטן טהורה. פי' הר"ב בטל בית קבול שלה כו'. אע"פ שאפשר לישב עליה *)בכסא. מפני שעיקר מעשיה לקבלה וכבר בטל העיקר הרמב"ם פכ"ו מה"כ [הלכה ו'] ועיין [מ"ש] לקמן מ"ט [ד"ה מפני]:

ואינם חבור לה. כאותן ששנינו במ"ג פרק דלקמן: