מסכת כלים - פרק כב - משנה י

הָאַסְלָה, טְמֵאָה מִדְרָס וּטְמֵא מֵת. פֵּרְשָׁה, הָעוֹר טָמֵא מִדְרָס, וְהַבַּרְזֶל טָמֵא טְמֵא מֵת. הַטְּרַסְקָל שֶׁחִפּוּיוֹ שֶׁל עוֹר, טָמֵא מִדְרָס וּטְמֵא מֵת. פֵּרְשָׁה, הָעוֹר טָמֵא מִדְרָס, וְהַטְּרַסְקָל טָהוֹר מִכְּלוּם. סַפְסָלִין שֶׁבַּמֶּרְחָץ וּשְׁתֵּי רַגְלָיו שֶׁל עֵץ, טָמֵא. אַחַת שֶׁל עֵץ וְאַחַת שֶׁל אֶבֶן, טָהוֹר. הַנְּסָרִין שֶׁבַּמֶּרְחָץ שֶׁשִּׁגְּמָן, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִן אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם מְהַלְּכִין תַּחְתֵּיהֶן. קַנְקֵילִין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קַבָּלַת כְּסוּת, טְמֵאָה. וְהָעֲשׂוּיָה כְּכַוֶּרֶת, טְהוֹרָה:

האסלא. בית מושב של ברזל מכוסה עור, ויושבים עליו בבית הכסא:

פירשה. העור מן הברזל:

העור טמא מדרס. דעור בפני עצמו חזי לישיבה, והברזל בלא עור לא חזי לישיבה, וחזי לשאר תשמישים:

טרסקל. סל קטן עשוי מערבה קלופה, ואוכלים עליו לחם:

והטרסקל טהור מכלום. דמפני קטנו לא חזי לישיבה. ולא לשאר תשמישין, שאין לו דפנות:

ספסלים שבמרחץ. של שיש הן:

ששתי רגליו של עץ, טמא. אם ישב הזב עליו טמאין הרגלים של עץ משום מושב. אבל הספסל עצמו טהור, דכלי אבנים אין להם טומאה כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים:

ואחת של אבן טהור. דהוי כאילו הספסל כולו מאבן:

ששיגמן. שפסלן ותקנן ברהיטני:

שיהו המים הולכים תחתיהן. ולאו לישיבה עבידי, אבל בני אדם יושבים שם כדי שלא יטנפו ממי המרחצאות היוצאים. והלכה כחכמים:

קנקילין. כלי שמשימין תחתיו אש וגפרית כדי לעשן הבגדים שעליו:

שיש בה בית קבלת כסות. שיש לה בית קיבול לקבל הבגדים שעליה:

ככוורת. מפולשת משני צדדים:

האסלה. פירש הר"ב בית מושב של ברזל מכוסה עור. נקוב באמצע כשיעור סיט [*המפורש בפירוש הר"ב משנה ד פי"ג דשבת] הן חסר הן יתר. ויושב עליו אדם ותחתיו גרף כדי לקבל בו הרעי. ערוך:

העור טמא מדרס. בשנטמא כשהוא מחובר קאמר ויש בו כשיעור אבל הברזל טהור מן המדרס שעליו אבל לא טהור משאר טומאות דאי לכתחילה קאמר ברזל טמא בשאר טומאות. פשיטא. [ועור] נמי אם יש בו כשיעור פשיטא. ואי לית ביה כשיעור אמאי טמא מדרס. הראב"ד פכ"ה מה"כ:

שהפויו של עור. ושפתותיו ג"כ מעור וכאשר הוסר הכסוי ישאר בלתי שפה אינו ראוי לדבר. לא לישב עליו לקטנותו ולא לשום בו דבר. להעדר הצדדין. הרמב"ם בנא"י:

ששיגמן. לשון הר"ב שפסלן ותקנן ברהיטני וכ"כ הר"ש ובמשנה דלעיל נתנו מעצד לפסול. ובין כך ובין כך קשיא לי מאי שנא דלא פירשו כמו עשאן בסינין או בשיגמין דמתני' ו פ"י. שהוא חיבור הנסרים על ידי עץ הנקרא שעם. וכך פי' הרמב"ם בכאן גם הערוך מפרש כן למשנתינו:

קנקילין. פי' הר"ב כלי שמשימין תחתיו אש וגפרית כו'. מכבר מעשה רשת תרגום ירושלמי קנקל עובד *)מצדא וכן מכבר דויקהל הערוך:

והעשויה ככוורת. ל' הר"ב מפולשת משני צדדים. וכ"כ הרמב"ם בפירושו. ובחבורו פ"ב כתב ככוורת שאין לו קרקע: