מסכת כלים - פרק יא - משנה ט

מסכת כלים - פרק יא - משנה ט

נֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְדֵרָה מִלְּמַטָּן וְכָעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן, וְנִפְרַק, כִּקְדֵרָה טָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי בֵית קִבּוּל, וְכָעֲדָשָׁה טָמֵא בִפְנֵי עַצְמוֹ. צִנּוֹרָא, טְהוֹרָה. הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק, טָהוֹר:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת כלים - פרק יא - משנה ט

כקדרה מלמטה. רחב מלמטה ויש לו בית קיבול:

וכעדשה מלמעלה. על ראש הנזם מלמעלה יש לו גרעין של זהב או של כסף עשוי כעדשה:

ונפרק. העדשה מן הקדירה:

הקדירה טמאה. שהרי יש לה בית קיבול. ולא מפני שהיא מתכשיטי נשים, שהרי אינה ראויה לתכשיט כמות שהיא:

והעדשה טמאה. שיש לה שם בפני עצמה:

צינורא. ראש הנזם הנכנס בנקב האוזן או בנקב האף. ולפי שהוא עשוי כמזלג קרוי צנורא. תרגום מזלגותיו צנורייתיה:

טהורה. שאין לה שם בפני עצמה:

העשוי כמין אשכול. נזם העשוי ארבעה או חמשה גרגרין זה על גבי זה כמין אשכול:

ונפרק טהור. שאין לכל גרגיר וגרגיר שם בפני עצמו, והוא אינו ראוי לתשמיש משנפרק:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת כלים - פרק יא - משנה ט

כקדירה טמא. פירש הר"ב שהרי יש לה בית קיבול. דאי לא תימא הכי אף על גב דכלי מתכות פשוטיהן טמאין כדתנן בריש פרקין. זו לאו כלי הוא: