מסכת שבת - פרק יט - משנה ג

מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן, בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה וּבֵין לְאַחַר הַמִּילָה, וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד, אֲבָל לֹא בִכְלִי. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס:

מרחיצין את הקטן. האי מרחיצין לאו כדרכו הוא, דתנא סיפא לפרושי רישא כיצד מרחיצין כגון לזלף ביד אבל בכלי אפילו לזלף אסור וכ״ש לרחוץ כדרכו:

ראב״ע כו׳ פליג את״ק וסבר מרחיצין את הקטן כדרכו בין לפני המילה בין לאחר המילה, וביום השלישי למילה נמי בין בחמין שהוחמו בערב שבת בין בחמין שהוחמו בשבת עצמו דסכנת נפשות היא, והלכה כראב״ע:

ספק. בן ח׳ חדשים ספק בן ט׳. דאי בן ח׳ כאבן בעלמא הוא ואין מילתו דוחה שבת:

ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס. מדכתיב (בראשית ט״ז) המול לכם כל זכר לרבות אנדרוגינוס. ות״ק, ערלתו כתיב, מי שהוא כולו ערל, יצא זה שחציו נקבה. ואין הלכה כר״י:

ומזלפין. הזילוף הוא זריקת המים או כל משקה. רמב"ם. ולשון ארמי הוא דיזוקו מטר איוב ל"ו כ"ז מתורגם יזלפון מטרא ועיין משנה ג' פרק ו' דפרה:

אגדרוגיגוס. ענינו ושמו מפורש בספ"ח דיבמות:

ביום השלישי. עיין מ"ש בס"ד במשנה ג' פרק ט'. [* ומ"ש הר"ב והלכה כראב"ע. גמרא]: