מסכת שבת - פרק יא - משנה ד

הזורק בים. מתחלת ד׳ לסוף ד׳ פטור, דכרמלית הוא:

רקק מים. שאינם גבוהים מן הארץ ויש בהם רפש וטיט נקראים רקק:

ורשות הרבים מהלכת בו. שרבים מהלכים בו:

וכמה הוא רקק. כמה הוא עמקו דנימא אכתי רשות הרבים הוא ולא נעשה כרמלית:

ורקק מים ורשות הרבים מהלכת בו. האי דכפליה תנא למלתיה, לאשמועינן דאפילו רקק רחב ארבעה הואיל והוא פחות מעשרה נדון כרשות הרבים. וכפל נמי ורשות הרבים מהלכת בו, לאשמעינן דאע״ג דאין מהלכים בו רבים אלא ע״י הדחק, הלוך ע״י הדחק שמיה הלוך:

רקק מים. פי' הר"ב שאינם גבוהים מן הארץ וכו'. וכן בפירוש הרמב"ם אבל המכוון שאינם עמוקים וכמ"ש הר"ב בסמוך והוא לשון רש"י. והרמב"ם בחיבורו ספי"ד כתב אם אין בעמקו וכו'. [* ומ"ש הר"ב שהוא מלא רפש וטיט עיין מ"ש בזה בס"ד בסוף פרק ו' דמסכת פרה]:

[* וכמה הוא רקק מים פחות מי' טפחים. פירש הר"ב דנימא אכתי רה"ר הוא ולא נעשה כרמלית דאף על גב דעד עשרה כרמלית ולמעלה מקום פטור כדכתב הר"ב במ"א הא קי"ל כמ"ד בסוגיא אמתני' דלקמן דמיא ארעא סמיכתא היא ומשפת מיא משחינן לה]:

[* רקק מים. פירש הר"ב האי דכפליה כו' לאשמעינן דאפי' רקק רחב ארבעה כו' אוקימתא דאביי. וצריך לי עיון דבמשנה א' כתב הר"ב דחריץ שיש בו ארבע על ארבע פחות מי' שהוא כרמלית והן דברי הרמב"ם בפי"ד והכא שיש בו מים עם רפש וטיט הוה רשות הרבים ואע"ג דהכא תנן ורה"ר מהלכת בו הא לעיל סתמא קאמר ואפשר לי לומר דרקק מים מן הסתם יש בו במדרונו מכל צד שיפוע ונוח להלך בתוכו אבל חריץ מן הסתם אין לו שיפוע כל כך ולפיכך אין רה"ר מהלכת בו]: