מסכת שבת - פרק יב - משנה ה

במשקין. שמשחירין, כמו מי תותים וכיוצא בהן:

במי פירות. של כל שאר פירות:

באבק דרכים. כגון שסרט באצבעו צורת אותיות על החול והאבק שבדרכים:

באבק סופרים. עפרורית של קסת הסופר:

לאחר ידו. על גב ידו, שאחז הקולמוס באצבעותיו והפך ידו וכתב:

ובמרפקו. הפרק האמצעי שבזרוע:

אות אחת סמוד לכתב. אצל אות כתובה זיווג לה אחת והשלימה לשתים:

כתב על גבי כתב. העביר קולמוס על אותיות הכתובים כבר וחדשם:

וכתב שני זיינין. שלא נראה הגג של חי״ת אלא שני הרגלים נראה כאילו הם שני זייני״ן:

על שני כותלי הבית. שאינן במקצוע:

על שני דפי פנקס. שעשויין עמודים עמודים, כתב אות אחת בעמוד זה ואות אחת בעמוד זה, ואינו יכול לקרבן אא״כ יחתוך מה שמפסיק ביניהן. ותנא ברישא כותלי הבית המרוחקים זה מזה והדר תני דפי פנקס, ולא זו אף זו קתני:

אות אחת על שם נוטריקון. שעושה סימן נקודה עליה ומבינים מאותה האות תיבה שלימה, כגון קו״ף קרבן, מ״ם מעשר, תי״ו תרומה:

רבי יהושע בן בתירא אומר חייב. כיון שהכל מבינים מאותה האות תיבה שלימה, כאילו כתב אותיות של כל התיבה:

וחכמים פוטרין. שהרי לא כתב שתי אותיות. והלכה כחכמים:

אחד בארץ ואחד בקורה. ר"ל כתב אות אחת בארץ ואחת בקורה. הרמב"ם:

כתב אות אחת נוטריקון. פירש הר"ב כגון קו"ף קרבן וכו'. שבשעת הסכנה היו כותבין כן כדתנן במשנה י"א פ"ד ממסכת מעשר שני. וה"ה בכל זמן ובכל מקום שהסכימו עליו אנשי מקום ההוא שיהיה אות פלוני סימן לתיבה פלונית. [* ופירוש נוטריקון כתב התשבי כי בלשון יון ורומי קורין לסופר נוטאר"יו וכן פי' בערוך ודרך הסופרים לכתוב בקצרה לכן קורין לסימנים נוטריקון כלומר דרך סופרות [א) בתוי"ט ד"ק ספירות] בל"א קאנצליו"ש [ב) קאנצליו"ש (קאנצלייאיס)]: