מסכת שבת - פרק יא - משנה ה

הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם, וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם, וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶרְתָּהּ, פָּטוּר. סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָזוֹ, מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפוֹת, אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ:

מן הים ליבשה. מכרמלית לרשות הרבים:

מן הים לספינה. מכרמלית לרשות היחיד:

מטלטלין מזו לזו. אם הן של שני בני אדם מטלטלים ע״י עירוב דהוי להו כשתי חצירות:

מוקפות. סמוכות זו לזו, כמו אין מקיפין בבועי:

אין מטלטלין מזו לזו. דכי מפרשי מהדדי, כרמלית מפסקת ביניהן ובטל העירוב:

מטלטלין מזו לזו. פי' הר"ב ע"י עירוב וכתבו בתוס' דהא קמ"ל דמהני העירוב בספינות אע"פ שאינן קבועות שם. דס"ד כיון שאין עתידות להיות קבועות שם לא יהני עירוב קמ"ל דמהני:

שמוקפות. עיין מ"ש בס"ד במ"ג פ"ד דתרומות: