מסכת שבת - פרק יז - משנה ב

נוֹטֵל אָדָם קֻרְנָס לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִים, וְקֻרְדֹּם לַחְתֹּךְ אֶת הַדְּבֵלָה. מְגֵרָה, לִגְרֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵפָה, לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגָרוֹת. אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּזְלֵג, לָתֵת עָלָיו לְקָטָן. אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכָּר, לִתְחֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל יָד, לִטֹּל בּוֹ אֶת הַקּוֹץ, וְשֶׁל סַקָּאִים, לִפְתֹּחַ בּוֹ אֶת הַדָּלֶת:

קורנס. פטיש:

הדבלה. לאחר שעשאה עגול היא עבה וקשה וצריכה קרדום לחתכה:

מגרה. כעין סכין ארוך ויש בו פגימות הרבה:

לגרור בו את הגבינה. לחתכה ולחלקה לחלקים שעל ידי פגימותיו ממהר וחותך הדבר העב:

מגריפה. לגרוף בה הגרוגרות מן החבית:

רחת. לוח שיש לה בית יד ושתי דפנות וזורין בה את החטה:

ומזלג. כלי שיש לו שלש שינים ומהפכים בו את הקש בגורן:

כוש. פלך שטוות בו הנשים:

כרכר. עץ של אורגים ודומה למחט של סקאין:

לתחוב בו. לאכול בו תותים וכל מיני פרי רך:

מחט של יד. מחט קטנה שתופרים בה בגדים:

ליטול בו את הקוץ. שנכנס בבשרו, שמותר ליטלו בשבת כמו שמותר להפיס מורסא להוציא ממנה ליחה ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה:

ושל סקאים. מחט גדול שתופרין בה שקין:

לפתוח בו את הדלת. מי שאבדה לו מפתח:

לתת עליו לקטן. מזונות. רש"י: