משניות לעילוי נשמה

מקור המנהגים

• משנה לכל אות: לומדים משנה שפותחת בכל אחת מאותיות השם, ואחר כך את משניות נשמ״ה. המנהג מובא בספר גשר החיים. אפשר לבחור כל משנה שפותחת באות, לא רק משנה שבראש פרק. העמוד מציע קודם משניות קצרות, ו״משנה אחרת״ מציגה משנה נוספת.
• פרק לכל אות: מנהג נפוץ במיוחד בחב״ד, לפי רשימה של 22 פרקים, פרק לכל אות. אם אות חוזרת בשם, העמוד מציע פרק אחר שפותח באותה אות.
• שם בלבד, או גם שם האב או האם: רוב הנוהגים לומדים לפי השם בלבד, ולדברי הרב בנימין במברגר הולכים לפי שם הנפטר בלבד. יש המוסיפים ״בן״ או ״בת״ ואת שם האב או האם: בחרו לפי מנהגכם.
• נשמ״ה: משניות ד–ז בפרק ז של מסכת מקוואות פותחות באותיות נ, ש, מ, ה. לומדים אותן אחרי משניות השם.
• מתי? לפי ספר דברי סופרים (הלכות אבלות), בחירת המשניות לפי האותיות נהוגה בעיקר ביום השנה, ובמשך השנה לומדים משניות כרצונו.
• אחרי הלימוד: ״אל מלא רחמים״ נאמר במנהג אשכנז והחסידים (נוסח סידור ספרד, מהדורת תורת אמת). ״השכבה״ נאמרת במנהג ספרד ועדות המזרח (נוסח סידור עדות המזרח). במילים ״בַּעֲבוּר (שפלוני) נָדַב לִצְדָקָה״ מזכירים את מי שנותן צדקה לעילוי נשמתו.