מסכת שבת - פרק ח - משנה ו

עֶצֶם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְוָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חָף. זְכוּכִית, כְּדֵי לִגְרֹר בּוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכָּר. צְרוֹר אוֹ אֶבֶן, כְּדֵי לִזְרֹק בְּעוֹף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר, כְּדֵי לִזְרֹק בִּבְהֵמָה:

תרווד. כף:

חף. שן משיני המפתח שפותחים בה הדלתות. ואין הלכה כרבי יהודה:

כרכר. של אורגין, ומעבירו על השתי כשהוא מתוח לפניו ושובט בו החוטין:

כדי לזרוק בבהמה. דלא טרח אינש למשקל צרור משום עוף להבריחו, דבקלא בעלמא סגי ליה:

[* חף. פירש הר"ב שן משיני המפתח וכו' ותבניתו כתבתי בפי"א דמסכת כלים משנה ה']:

הכרכר. פי' הר"ב ששובט בו וכו' כתבתי פירושו בסוף משנה ב' פרק ז' בס"ד: