מסכת זבחים - פרק י - משנה ה

כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת, חוּץ מֵאֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָא עַל יְדֵי הֶכְשֵׁר. כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים, חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שְׁנָתָן וְאֵינָן בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים:

קודמות לאשמות. אם היה מחוייב חטאת ואשם ומביאן, חטאת קודמת. כדתנן שדמה נתן על ארבע קרנות ועל היסוד:

מפני שהוא בא להכשיר. את המצורע לקדשים ולביאת מקדש. הלכך חשיבותא הוא לגביה, שהטהרה תלויה בו:

ובאים בכסף שקלים. דכתיב (ויקרא ה׳:ט״ו) בערכך כסף שקלים, באשם מעילות, ואתי אשם תלוי ואשם גזילות בגזירה שוה בערכך בערכך, ואשם שפחה חרופה גמר באיל איל:

חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע. דכתיב בהו (במדבר ו׳:י״ב) כבש בן שנתו. ומדאיל בן שתי שנים בשתי סלעים, כבש בן שנה לאו בשתי סלעים הוא:

מפני שהוא בא ע"י הכשר. וכן העתיק הרמב"ם בפ"ט מה' תמידין והר"ב העתיק מפני שהוא בא להכשיר וכן העתיק רש"י וכן הגי' בס"א ובמשנה שבגמרא מפני שהוא בא על הכשר:

ובאין בכסף שקלים. כתב הר"ב אשם תלוי בגז"ש כו' עמ"ש במ"ב פ"ה דכריתות:

שהן באין בני שנתן. כתב הר"ב ומדאיל בן שתי שנים כדתנן פ"ק דפרה [משנה ג']: