מסכת זבחים - פרק ו - משנה ו

מסכת זבחים - פרק ו - משנה ו

לֹא הֵסִיר לֹא אֶת הַמֻּרְאָה וְלֹא אֶת הַנּוֹצָה וְלֹא אֶת בְּנֵי מֵעַיִם הַיּוֹצְאִין עִמָּהּ וְלֹא סְפָגוֹ בְמֶלַח, כָּל שֶׁשִּׁנָּה בָהּ מֵאַחַר שֶׁמִּצָּה אֶת דָּמָהּ, כְּשֵׁרָה. הִבְדִּיל בַּחַטָּאת וְלֹא הִבְדִּיל בָּעוֹלָה, פָּסָל. מִצָּה דַם הָרֹאשׁ וְלֹא מִצָּה דַם הַגּוּף, פְּסוּלָה. מִצָּה דַם הַגּוּף וְלֹא מִצָּה דַם הָרֹאשׁ, כְּשֵׁרָה:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת זבחים - פרק ו - משנה ו

הבדיל בחטאת. שמלק שני סימנים בחטאת:

או לא הבדיל בעולה. שמלק בה סימן אחד:

פסול. דכל שינוי שהוא לפני עבודת הדם פסול:

ולא מיצה דם הגוף פסולה. דעיקר דמים בגוף הוא דשכיחי: