מסכת זבחים - פרק יג - משנה ד

אֶחָד קָדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין שֶׁהָיָה פְסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב. הַמַּעֲלֶה כַזַּיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵמוּרִין בַּחוּץ, חַיָּב. הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִין, שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַד מֵהֶן כַּזַיִת בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כֻּלּוֹ. וְכֻלָּם שֶׁהִקְרִיבָן בִּפְנִים וְשִׁיֵּר בָּהֶן כַּזַּיִת וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב. וְכֻלָּם שֶׁחָסְרוּ כָל שֶׁהֵן, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, פָּטוּר:

שהיה פסולן בקדש. כגון הלן והיוצא והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, הואיל ובפנים אם עלו לא ירדו, מתקבל בפנים קרינן ביה וחייבין עליהן בחוץ, דכתיב (שם) לעשות אותו לה׳, כל הנעשה לה׳ חייבין עליו בחוץ, וכל שאינו נעשה לה׳ אין חייבין עליו בחוץ:

המעלה כזית מן העולה ומאימורין. חצי זית מזה וחצי זית מזה:

חייב. דכולה כליל:

הלבונה. של מנחת נדבה:

והקטורת. של כל יום פרס שחרית ופרס בין הערבים:

ומנחת כהנים. שהיא כליל וראויה להעלאה כקומץ של מנחת ישראל. אבל שיירי מנחת ישראל אינו חייב על העלאתן בחוץ:

מנחת כהן משיח. עשירית האיפה שהוא מביא בכל יום:

כזית. דהיינו שיעור הקטרה:

עד שיקריב את כולן. דקסבר כל המתירין מפסלי בחסרון, וכל זמן שלא קרבו כולן לא הויא הקטרה לצאת בעלים ידי חובתן. ולרבנן הני נמי הוי הקטרתן בכזית, היכא דכולו קיים ולא חסרו קודם הקטרה:

ושייר מהן וכו׳ חייב. שהרי בזה נגמרה הקטרה:

וכולן שחסרו כל שהן. קודם הקטרה על ידי איבוד או שריפה, נפסלו בחסרונן, דכתיב (ויקרא ב׳:ג׳) והנותרת מן המנחה, פרט לשחסרה היא או שחסר קומצה קודם הקטרה:

אחד קדשים כו'. ילפינן לכל קדשים מדכתיב זבח. וילפינן להקומץ וכולהו. מדכתיב ואל פתח אה"מ לא יביאנו כל הבא לאהל מועד חייבין עליו בחוץ:

המעלה כזית כו'. כיון דלר"י לעיל המעלה אבר חסר פטור כמ"ש שם. הכא בשאותו כזית הוא אבר. א"נ כשהוא ממקום שאינו אבר כגון שהוא בשר או חלב כ"כ הכ"מ בפי"ט מה' מה"ק. ועיין לקמן:

מן העולה ומן האימורים. פירש הר"ב חצי זית מזה כו'. לשון הרמב"ם שם עולה ואימוריה. ועמ"ש משנה א' ב' פ"ד דמעילה:

מנחת נסכים. עיין במשנה ב' פ"ו דמנחות:

שהקריב מא' מהן כזית בחוץ חייב. קסבר כי כתיב אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר. אשיעור הקטרה כתיב והיינו כזית. רש"י:

רבי אליעזר פוטר עד שיקריב את כולו. מדלא פליג ארישא גבי עולה. אותו ה"נ דריש ליה אשיעור הקטרה כרבנן. ומיהו עולה דלא מיפסלה בחסרון. דכלעצמה בדם תלויה כפרתה. חייב בכזית. אבל בהני פליג דקא סבר קומץ כוליה היינו שיעור הקטרתו אף בפנים דהא מיפסל בחסרון וכן כולם שכולם מתירין כו'. רש"י:

שחסרו כל שהן. משיעורה הכשר דבלבונה שחסרה פליגי במנחות פ"ק דלר"ש כשירה אפי' עמדה על קורט א' ולר"י בב' קרטין. רש"י. וע"ש בפירש הר"ב במ"ג: