מסכת תרומות - פרק יא - משנה ז

מסכת תרומות - פרק יא - משנה ז

וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְטַפֵּחַ, אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחֻלִּין:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת תרומות - פרק יא - משנה ז

מטפח. מאסף את השמן בטפח שלו, כלומר מקנחו באצבעותיו: