מסכת תרומות - פרק ד - משנה ו

הכלכלה. הסל שמודדים בו להפריש המעשרות ותרומת מעשר, שאין מפרישים אותן אלא במדה ובמנין ובמשקל, כדתנן ואל תרבה לעשר אומדות. אבל תרומה גדולה אין מפרישים אותה אלא מאומד כדתנן לעיל:

משערין את הכלכלה. לידע מה שיכנסו בה מן הפירות:

בבכורות. בזמן שהפירות בבכוריהן הן במלואן והכלכלה מכילה מהן פחות ממה שהיא מכילה מהן בסוף הקיץ, שכבר התחילו להצטמק והן צנומות דקות:

ובאמצע הקיץ. שהן מבושלות ואינם מצומקות, הכלכלה מחזקת מן הפירות יותר ממה שמחזקת מהן כשהן מבוכרות במלואן, ופחות ממה שהיא מחזקת מהן בסוף הקיץ כשכבר נצטמקו. הלכך משערין בג׳ זמנים הללו:

ובסייפות. פירות שבסוף הקיץ:

המונה משובח. מן המוציא באומד:

והמודד משובח וכו׳ ודוקא במעשרות ובתרומת מעשר, אבל לא בתרומה גדולה כדפרישית:

בשלשה פרקים בשנה משערים וכו'. לאשמעינן דלא יפריש במדה בזמן אחד. על זמן אחר היפה ממנו. משום דמעשר מן הרע על היפה:

[*משערין כו'. מ"ש הר"ב אבל תרומה גדולה כו' כדתנן לעיל. הוא בפרק קמא משנה ז]:

המונה משובח. פירש הר"ב מן המוציא באומד. עיין מ"ש במשנה ט"ו פ"ק דמסכת אבות:

והשוקל משובח משלשתן. פי' מן המודד והמונה והאומד. והרמב"ם בפ"ג מה' תרומות ופ"א מהלכות מעשרות כתב דאין מפרישין מאומד לתרומ' מעשר ולמעשר לכך כתב שם משובח משניהם [*ע"כ וראיתי בירושלמי מאי הוא משובח. משובח מן התורם מן האומד אמר ר' חנינא בריה דרבי הלל. מתניתין אמרה כן והשוקל משובח משלשתן. אמר רבי חנינא תפתר בשלשתן ולית את שמע מינה כלום ע"כ. כלומר דמשלשתן יהי' פירושו המשובח מאלו השלשה]. וע' מ"ש במ"ה פ"ח דפאה [*ועוד עיין מ"ש במשנה ט"ז בפ"ק דמס' אבות]: