מסכת תרומות - פרק י - משנה ט

חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָם. הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר:

לא פסלו את צירן. דהקלו בציר של חגבים טמאים שאינו אוסר, מפני שאין להם דם ואינו אלא לחלוחית בעלמא:

שהוא טהור. לא מבעיא דאינו אוסר את תערובתו אלא הוא עצמו טהור. והלכה כעדותו של רבי צדוק:

שהוא טהור. לשון הר"ש בירושלמי מהו טהור מלהכשיר הא ליטמא כל שהוא מטמא ע"כ. ובמ"ב פ"ז דעדיות נשנית עוד משנה זו ושם פירש הרמב"ם שאינו אסור ואינו מכשיר ובפ"ג מהלכות מאכלות אסורות כתב ציר חגבים טמאים מותר מפני שאין בהן לחלוחית וכתב עליו הראב"ד בירוש' שאינו מכשיר ע"כ. ובפ' ט"ז מהלכות טומאת אוכלין כתב הרמב"ם אינו מכשיר אבל מטמא. והשיג הראב"ד דאף אינו מתטמא. ועיין בפירוש הראב"ד בסוף מסכת עדיות: