מסכת תרומות - פרק יא - משנה ב

דְּבַשׁ תְּמָרִים, וְיֵין תַּפּוּחִים, וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת, וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא מָנוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה מַשְׁקִים כְּמוֹנֵי פְטָמִים, אֶלָּא אָמְרוּ, שִׁבְעָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין:

סתוניות. ענבים שאינם מתבשלים עד ימות הסתיו, ורגילים לעשות מהן חומץ:

ושאר כל מי פירות. חוץ מיין ושמן:

מחייב קרן וחומש. לזר האוכלן בשוגג דחשיב להו משקה תרומה ממש:

ורבי יהושע פוטר מחומש. אבל קרן חייב, ולכתחלה אסורים לזרים:

מטמא משום משקה. טמאים, ומטמאים, ומכשירים זרעים לקבל טומאה כשאר משקים, דכתיב (ויקרא י״א:ל״ד) אשר יבא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה:

כמוני פטמין. כפטם הזה שמונה צרורות בשמים שלו שלא בדקדוק וחוזר ומוסיף עליהם, אבל חכמים בדקדוק מנו שבעה משקים, שאלו בלבד טמאים ומטמאים ומכשירים הזרעים לקבל טומאה, ואין להוסיף עליהם. ושבעה משקין שמנו חכמים הם מים, טל, יין, שמן, דבש דבורים, חלב, דם. והלכה כרבי יהושע:

דבש וכו'. אם עבר ועשה דבש מתמרים וכו'. עיין לקמן:

[*ושאר כל מי פירות. כתב הר"ב חוץ מיין ושמן. כדפירש בריש מתני' דלקמן. עיין שם]:

כמוני פטמין. מוסב על חכמים לפיכך אמר מוני לשון רבים. והכי אסברה לה הר"ש בלשון רבים. והר"ב נמשך בפירושו אחר לשון הרמב"ם דאסברה לה בלשון יחיד. [*ושם פטם ארמית כתרגום ירושלמי אשר ירקח די יפטם]:

שבעה משקין. עיין בפירוש הר"ב משנה ד בפרק בתרא דמכשירין:

[*ושאר כל המשקין טהורים. עיין בפירוש הר"ב במ"ז פ' אחרון דמקואות]: