מסכת תרומות - פרק ז - משנה ז
מסכת תרומות - פרק ז - משנה ז
זָרַע אֶת אַחַת מֵהֶן, פָּטוּר, וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ בִּתְרוּמָה, וְחַיֶּבֶת בְּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. זָרַע אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה, פָּטוּר. זָרַע אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה, מֻתָּר, וּבְדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה. אָסוּר:
פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת תרומות - פרק ז - משנה ז
זרע אחת מהן פטור. שהזורע את התרומה בשוגג צריך להפך את הקרקע, ואם לא הפך הגדולים תרומה, והכא פטור דכחולין הם:
בדבר שזרעו כלה. כגון חטים ושעורים, מותר לזרים, דאין זו תרומה ודאי, וחשבינן לה כגדולי [מדומע] דתנן לקמן בפרק ט׳ שהן חולין:
בדבר שאין זרעו כלה. כגון שום ובצלים, אסור, ואע״ג דחשבינן ליה כמדומע ולא כתרומה, בדבר שאין זרעו כלה יש להחמיר טפי:
פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת תרומות - פרק ז - משנה ז
[*זרע את אחת מהן פטור. [כתב הר"ב] שהזורע את התרומה וכו'. כדתנן לקמן פרק ט]:
שזרעו כלה. פי' הר"ב כגון חטים ושעורים. שהם כשמפזרים וזורעים אותם בארץ יפסדו הזרעים ויחזור חוטין כמו עורקין [פירוש גידים] בארץ. הרמב"ם:
שאין זרעו כלה. פירש הר"ב כגון שום ובצלים. והכי תנן בפ"ט מ"ו לפי שכשזורעים גרעינה של שום או של בצל יצמח מה שיצמח ותשאר הגרעינה שלימה בארץ לא תפסד צורתה כמו שהוא נראה לעין תמיד. הרמב"ם: