מסכת פרה - פרק ח - משנה ט

מים המוכין. המזיקין. כגון שהן מלוחין ופושרין:

פסולין.: למי חטאת:

מים המכזבין. הפוסקין. כמו אשר לא יכזבו מימיו (ישעיהו נ״ח:י״א):

פסולין. דמים חיים בעינן:

אחד בשבוע. אבל אחד ביובל, שפיר מקרו מים חיים:

בפולמסיות. חיילות של גייסות ששותין ומקלקלים בהן:

בשני בצרון. שנים של עצירת גשמים:

ר׳ יהודה פוסל. אפילו אותן שאין מכזבין אלא בפולמוסיות ובשני בצרון. ואין הלכה כר׳ יהודה:

המים המוכים. לשון הר"ב המזיקין. ומפירוש הרמב"ם העתיק כן. אבל לשונן בנא"י מוזקין וכן עיקר ויהיה המוכין בדגש הכ"ף: *

[פסולים. פי' הר"ב למי חטאת וכ"כ הר"ש. ומשום דמכילתין במי חטאת. נקט הכי. וה"ה לכל מילי דבעי מים חיים. וכדמוכח מתניתין דסוף פ"ק דמקואות]:

המלוחים והפושרין. כתב הר"ש וצריך לדקדק מנלן משום דמלוחין ופושרין מפסלי. ושמא משום דיש להן שם לווי. כדפרישית במסכת נגעים פי"ד. ע"כ *[ושם במשנה א' כתב כן מהא דבפ"ב דזבחים דף צ"ב תנא דבי שמואל מים שאין להם שם לווי. יצאו מי כיור שיש להם שם לווי]:

אחת בשבוע. כתב הר"ב אבל אחת ביובל וכו'. וכן לשון הר"ש. ולשון תמוה הוא. דשנים רבות איכא בינייהו בשבוע ויובל. ומה תהא עליה. ול' הרמב"ם בפ"ו מה' פרה לשנים רבות יותר משבע *[וגם זה אינו מדוקדק דאכתי מה שבין השבוע לסוף השנים הרבות מה תהא עליהן ועוד דלא הודיענו כמה הן השנים הרבות. ונ"ל לפרש לשונו דה"ק לשני' רבות דהיינו שהן יתר משבע ומלתא בטעמא. ר"ל דלכך יתר משבע מקרי מים חיים לפי שהם שנים רבות]: