מסכת פרה - פרק ז - משנה ג

מסכת פרה - פרק ז - משנה ג

הַמְקַדֵּשׁ בְּאַחַת יָדוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְאַחַת יָדוֹ, אִם לוֹ, פָּסוּל. וְאִם לְאַחֵר, כָּשֵׁר. הַמְקַדֵּשׁ לוֹ וּלְאַחֵר, שֶׁלּוֹ פָּסוּל, וְשֶׁל אַחֵר כָּשֵׁר. הַמְקַדֵּשׁ לִשְׁנַיִם כְּאֶחָד, שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת פרה - פרק ז - משנה ג

אם לו פסול. אם הקידוש שלו, פסול. דשמא המלאכה קדמה לקידוש ונפסלו המים:

ואם לאחר. הוא הקידוש:

כשר. שהרי בעל המים לא עשה מלאכה:

המקדש לו ולאחר. שניהם כאחת. אי נמי קידש לחברו קודם שלו:

שלו פסול. דקידוש של חברו נחשב מלאכה לפסול מימיו:

שניהם כשרים. שאין המים שלו שיפסלו על ידו:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת פרה - פרק ז - משנה ג

המקדש לו ולאחר. פי' הרב ושניהם כאחת א"נ קדש לחברו קודם שלו. וכ"כ הר"ש ולא"נ לא סלקא הא דכתב הרב וכ"כ הר"ש אם לו פסול דשמא המלאכה קדמה לקידוש דלא"נ ודאי קדמה בעינן. וכן דעת הרמב"ם כנראה מלשונו בפרושו. וכ"כ הכ"מ בפ"ח מה"פ שהרמב"ם לא תלה הטעם בשמא כי התחלת ההשתדלות ודאי יהיה קודם ומאז חשוב מלאכה ופסול: