מסכת שקלים - פרק ח - משנה ז

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶת שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻמְאָה, בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ, יִשָּׂרֵף בַּחוּץ. וְאֶת שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻמְאָה, בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ, יִשָּׂרֵף בִּפְנִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מְקוֹם טֻמְאָתוֹ שָׁם שְׂרֵפָתוֹ:

ואת שנטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים. דכיון דטהור מדאורייתא אפילו נטמא בחוץ יש לקיים בו שריפתו בקודש:

בולד הטומאה. פי' הר"ב כיון דטהור מדאורייתא כו' לאו כ"ע סברי להו שהרי כלל זה מסר בידינו הרמב"ם בפ"י מהל' אבות הטומאות דהאוכלין יהיו ראשון ושני מדברי תורה שהאדם או הכלי שהוא ראשון לטומאה אם נגע באוכל עשאהו שני. אלא ר' אליעזר הוא דס"ל הכי. ולא קי"ל כוותיה. ובירושלמי פליגי בר קפרא ורבי יוחנן. בר קפרא ס"ל דבר תורה אב הטומאה. ולד הטומאה מדבריהם ור"י אומר בין בזה בין בזה מדברי תורה: