מסכת שקלים - פרק ד - משנה ד

מותר התרומה. היינו מה שנשאר בקופות בראש חדש ניסן, שאז מביאין קרבנות מתרומה חדשה:

צפוי לבית קודש הקדשים. לרצפה ולכתלים:

מותר פירות. רבי ישמעאל לטעמיה, דאמר לעיל מותר שיירי הלשכה קונים מהן יינות שמנים וסלתות והשכר שמשתכרים בהן קרוי מותר פירות, כלומר מה שהותירו ונשתכרו בפירות שקנו:

קיץ למזבח. כשהמזבח בטל מביאים מהן עולות, כמו שדרך בני אדם להעלות מיני מתיקה על השלחן בגמר סעודתן כך אחר שגמרו להביא חובת היום מביאים עולות הללו כשאין נדרים ונדבות והמזבח בטל:

מותר תרומה לכלי שרת. מקרא דריש ליה דכתיב (דה״ב כ״ד) ואת שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה׳, איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זו תרומת הלשכה:

מותר תרומה לקיץ המזבח. שלצורך קרבנות הופרשה:

מותר נסכים. גזברי הקדש היו ממציאים מעות לבעלי יינות ושמנים וסלתות, לספק למנחות ונסכים כל השנה, ואם קבל עליו לספק ג׳ סאים בסלע ועמדו ארבעה סאים בסלע צריך שיתן ארבע סאין, ואותה סאה היא מותר נסכים. וכן כשמודדין להקדש היו מודדין במדה מבורצת וגדושה, והגזבר היה מוחק המדה, הברוץ נקרא מותר נסכים. ועושין מהן כלי שרת, שהנסכים מתקדשים בכלי שרת:

מותר נסכים לקיץ המזבח. שהנסכים כליל והעולה כליל:

זה וזה. רבי עקיבא ורבי חנינא:

לא היו מודים בפירות. כדאמר ר״ע לעיל שאין משתכרים בשל הקדש. ומסקנא דתנאי ב״ד הוא על המותרות שיהיו כולן קרבים עולות. וכן הלכה:

לקיץ המזבח. פי' הר"ב כמו שדרך בני אדם כו'. וז"ל הרמב"ם וקיץ שם לימו' חמה [מל'] בקיץ ובחורף [יהיה] ופירות*) הקיץ ר"ל התאנים והענבים ששוטחין ומייבשין אותן ואוכלין כו':

מותר תרומה לכלי שרת. כתב הר"ב מקרא דריש ליה דכתיב ואת שאר וכו' ואיזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זו תרומת הלשכה. ואע"ג דאיכא שירי הלשכה עצמה ואימא אותן שיריים. משני לה בגמ' דפרק שני דייני דדריש ה' דהכסף כסף הראשון. כלומר שנתרם ולוקח ראשון מה יהיה שאר ממנו יהיה לכלי שרת ולעיל מהך פריך בגמרא דהא כתיב במלכים (ב' יב) אך לא יעשה בית ה' ספות וגו' כי לעושי המלאכה יתנוהו. קשו קראי אהדדי ל"ק כאן שגבו לבדק הבית והותירו. לב ב"ד מתנה עליהן לעשות מהמותר כלי שרת. כאן שגבו ולא הותירו:

מותר נסכים. פירש הר"ב גזברי ההקדש היו ממציאין כו' ואם קבל עליו כו' כדתנן בסוף פרקין. וע"ש. ואין זה משתכר בשל הקדש. אלא שההקדש קרוב לשכר ואין לו הפסד. והראב"ד כתב בפ"ז מה' כלי המקדש. ואע"פ שאמרו אין משתכרין בשל הקדש. ה"מ פירות שהוא כעין גנות והוא דרך עניות. אבל נסכים שהן צרכי צבור לוקחין ואם הותירו מוכרין ליחידים: