תלמוד - נדרים צא ב

אהלויי . מוכרי אהלות בשמים: נפטויי . מוכרי נפט: דהוה מהרזק בביתא . שהיה סגור עם אשה בבית: פרטיה נואף להוצא . פרץ הגדר: הוה מירכס . בביתה היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל: בלא דעתא דאיתתא . שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול: כי נאפו ודם בידיהן . דנואפים הורגין הבעלים: מהו דתימא איסורא עבד . האי בהדה והאי דאמר ליה הכי משום דלא לימות דתיהוי איתתיה עלויה כי מים גנובים ימתקו קמשמע לן דלא אמרינן הכי ושריא:

אהלויי . מוכרין אהל: שמא עיניה נתנה באחר . ומיירי באשת כהן דאי לאו עיניה נתנה באחר אף בביאת אונס בחיוב שסבורה שהוא בעלה [אסורה]: נפטויי . מוכרי נפט והבעל היה כהן כדפרישית: דהוה מהרזק . נהגו ביחוד וחבירו בהחובל (דף פה:) דהרזקיה לאינדרונא: פרטיה נואף להוצא וערק . כלומר פרץ המחיצה ויצא כך כתוב בספרים . ובערוך פירש דהוי נואף הבעל וערק הבעל: איתתא שריא דאם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוי מירכס . פירוש היה נטמן מפני הבעל פירשתי ביבמות: בבא דכפא . בכניסת הפתח: פשיטא . (דהתם) שאף חשוד על שפיכת דמים: מים גנובים ימתקו . כדאמר בסנהדרין ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה קמ''ל דנואף אינו יודע זה וניחא ליה דלימות בעל כדי שישאנה בפרהסיא: