תלמוד - נדרים כט א
נדרים כט א - גמרא
אמר ליה רב המנונא קדושה שבהן להיכן הלכה ומה אילו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט אמר ליה רבא מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף קדושת דמים פקעה בכדי קדושת הגוף לא פקעה בכדי אמר ליה אביי קדושת הגוף לא פקעה בכדי והתניא שור זה עולה כל שלושים יום ולאחר שלושים יום שלמים כל שלושים יום עולה לאחר שלושים יום שלמים אמאי קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי הכא במאי עסקינן דאמר לדמי אי הכי אימא סיפא לאחר שלושים יום עולה ומעכשיו שלמים אי אמרת בשלמא חדא בקדושת הגוף וחדא בקדושת דמים
פירוש רש''י על מסכת נדרים דף כט א
א"ל רב המנונא . לעולא היאך יוצאין לחולין בלא פדייה: וכי קדושה שלהן להיכן הלכה . כלומר היכי פקעה בכדי אע"פ שנקצצו: והלא האומר לאשה היום את אשתי . שתהא לי מקודשת היום: ולמחר אי את אשתי . אע"פ שהתנה כך בשעת קידושין: מי נפקא למחר בלא גט . ה''נ אע''ג דנקצצו היינו כמו למחר אין את אשתו ולא נפקי בלא פדיון: מי קא מדמית קדושת הגוף . וכו'. הני נטיעות דקדישי לפדייה קדישי קדושת דמים ולהכי פקעו מאחר שנקצצו אבל אשה קדושת הגוף היא ולהכי לא פקעה בכדי: והתניא מי שאמר שור זה עולה כל ל' יום . שאם יקרב בתוך ל' יום עולה ואם לאחר ל' יום יקרב יהא שלמים: כל ל' יום הוי עולה . כמו שאמר ולאחר ל' יצא מקדושת עולה והוי שלמים: ואמאי . נפקא מקדושת עולה הא קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי: אמר לך עולא הכא במאי עסקינן . דפקעה קדושת עולה: דאמר לדמי . דאמר הכי תורת דמיו עולה כל ל' יום לאחר שאפדנו ואקח בדליו עולה להכי לאחר ל' יום פקעה בכדי דקדושת דמים היא אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה: א''ה . דמוקמת לה לדמי: אימא סיפא . דההיא אמר שור זה לאחר שלשים יום עולה ומעכשיו ועד שלשים יום שלמים הכי הוי כדאמר איהו: אי אמרת בשלמא . רישא בקדושת הגוף וסיפא בקדושת דמים:
פירוש תוספות על מסכת - נדרים כט א
היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט . וא''ת ומנלן דצריך גט וי''ל דבפרק המגרש בגטין (דף פג:) מיבעיא לן גבי האומר לאשתו היום אי את אשתי ולמחר את אשתי כלומר תהא מגורשת היום ולמחר לא תהא מגורשת מהו ופשיט התם כיון דפסקה פסקה והויא מגורשת לעולם ואם כן גבי קדושין נמי הוי מקודשת לעולם דאיתקש הויה ליציאה וס''ד השתא דבהא לא פליג עולא: והתנן שור זה עולה כל ל' יום עולה . ומועלין בה כל אותן שלשים יום . אור''י דגרס דתניא שהיא ברייתא ולא משנה: שור זה עולה כל שלשים יום ולאחר ל' יום שלמים כל ל' יום עולה . ומועלין בה כל אותן ל' יום [וגם] אם בא כל אותן ל' יום מקריבו כדין עולה ואם נתעכב להקריבו עד לאחר ל' יום הוי משם ואילך שלמים אלמא פקעה קדושת הגוף בכדי ולא דמי להא דאמר בזבחים (דף ל .) תחול זו ואח''כ תחול זו לא חיילא דשאני הכא דלכתחילה לא אמר סתם שיהיה עולה אלא אמר כל ל' יום: דאמר לדמי . שאמר לדמי עולה וא''ת והא אמרינן הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף וי''ל דאיירי הכא דאמר לדמי נסכים דמודה שם רבא כדאמר בשבועות בפ''ק (דף יא .) אי נמי התם בתם ולכך קדוש קדושת הגוף אבל הכא בבעל מום ולכך קדוש קדושת דמים: