תלמוד בבליתלמוד - נדרים כו א
נדרים כו א - גמרא
ורבא אמר דכולי עלמא כל היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר כולם מותרין לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא בית שמאי סברי לה כרבי מאיר דאמר תפוס לשון ראשון ובית הלל סברי לה כרבי יוסי דאמר בגמר דבריו אדם נתפס איתיביה רב פפא לרבא כיצד אמר רבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהן הותרו כולם שאיני נהנה לא לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולם הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין בשלמא לרבה מוקים לה לרישא דאמר לזה ולזה וסיפא דאמר לכולכם אלא לדידך בשלמא רישא מוקים לה דאמר לכולכם
פירוש רש''י על מסכת נדרים דף כו א
דכ"ע . לא נחלקו באומר תחלה בכלל הרי זה עליכם קרבן ושוב אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר הואיל ולבסוף פרטן אפילו ב"ש מודו דכה"ג הואיל והיתר מקצתו בתוך דבורו הותר כולו: לא נחלקו . אלא דהדר כלל דאמר כולכם אסורים חוץ מאבא: דבית שמאי סברי' לה כר"מ דאמר תפוס לשון ראשון . דאזלינן בתר ההוא רובא דאמר כולכם אסורין ולא אמרי' משהותר מקצתו הותר כולו: וב"ה סברי לה כרכי יוסי דיאמר בגמר דבריו אדם נתפס . דאמר חוץ דמתוך דבורו הותר מקצתו דאמר חוץ מאבא הותר כולו: כיצד אמר ר"ע נדר שהותר מקצתו הותר כולו . דזהו כב"ה ופליגי רבנן עליה דאמרי לא הותר כולו דהיינו כבית שמאי: שאיני נהנה לזה ולזה . שפרטן: הותרו כולן . מפרש בברייתא לקמן: בשלמא לרבה . דאמר דבכולכם לא פליגי אלא בפלוני ופלוני לא קשיא ליה הך ברייתא דמתרץ לה לרישא כסיפא וסיפא כרישא דקתני רישא ר' עקיבא אומר הותרו כולן מיירי בהיכא דפרט שאמר שאיני נהנה לזה ולזה ולא בכולכם ור"ע הוא דאמר כב"ה והיינו דקאמר לא נחלקו אלא בהייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר ופליגי רבנן עליה דר"ע דקסברי כב"ש וסיפא דסיפא דקתני כולן אסורין מוקי לה דאמר כולכם ודברי הכל היא דבכולכם אסורים לא פליגי ר"ע ורבנן כדאמרי' דכולי עלמא היכא דקאמר כולכם כולן אסורין והשתא סיפא דרישא דתני הותר הראשון הותרו כולן לא דייק אלא לסיפא דסיפא כדקאמר: אלא לדידך . לרבא דאמר בכולכם פליגי היכי מוקמינן לה לברייתא: בשלמא רישא . דקתני דאמר ר' עקיבא הותר אחד מהן הותרו כולן דפליגי רבנן עליה: מוקים לה דקאמר כולכם . ולא אפיק אלא כדקתני ר' עקיבא וכו' ופליגי רבנן עליה דר' עקיבא כב"ה:
פירוש תוספות על מסכת - נדרים כו א
ורבא אמר דכ''ע וכו' . פי' רבא אית ליה דכל היכא דאמר בסוף פלוני ופלוני בין אמר מעיקרא כולכם בין מעיקרא לזה ולזה דהשתא לא החליף לשונו אפ''ה כיון דלבסוף הותר מקצתו לגמרי שלא כלל אביו עם האחרים כשבא להתיר נדרו אמרינן הותר מקצתו הותר כולו דב''ש אמרי נמי נדר שהותר מקצתו הותר כולו לא נחלקו אלא דאמר כולכם לבסוף דב''ש סברי לה כר''מ דאמר תפוס לשון ראשון ובתחלת דבריו בשעת התרה כלל אביו עמהם וא''כ אין כאן הותר מקצתו וא''ת אי תפוס לשון ראשון אמאי אביו מותר והלא מתחלה אמר כולכם דמשמע אפילו אביו ויש לומר דודאי אנן סהדי דאין דעתו לאסור אביו אילו יודע שהיה שם ומ''מ לא חשיב ליה הותר מקצתו לגבי להתיר לאחרים: מתיבי כיצד אמר רבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו וכו' . בשלמא לרבה דתלי פלוגתייהו בהחלי' לשונו מוקי רישא כדקתני כולכם כגון דאמר בתחלת נדרו לזה ולזה עכשיו כשחוזר בו אמר כולכם כדקתני בברייתא וסיפא דברייתא דקתני לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן מיירי שאמר מתחלה בשעת נדרו כולכם ועכשיו בשעת חזרה אומר לזה ולזה וכולכם דרישא ולזה ולזה דסיפא דהך בריית' תרווייהו קאי אשעת חזרה ואיצטריך רישא וסיפא לאשמועינן דבכל ענין שיחליף לשונו אמר ר''ע הותר מקצתו הותר כולו וא''ת מ''מ קשה מסיפא דסיפא דקתני הותר האחרון וכולן אסורין היכי משכחת לה וי''ל דהשתא לא דייקינן בלישנא דראשון ואחרון עד בסמוך: אלא לדידך בשלמא רישא . דאמר הותר [א' מהן] הותרו כולן דאמר כולכם בשעת חזרה ולכך לרבי עקיבא הותרו כולם ולא לרבנן אלא סיפא על כרחו דאמר לזה ולזה בשעת חזרה אמאי פליגי רבנן עליה וא''ת לפי' ר''ת דפירש לעיל דרבא דפליג בכולכם לבסוף בין אמר בשעת הנדר כולכם בין אמר בשעת הנדר לזה ולזה אם כן לישנא דכולכם ברישא ולזה ולזה תרוייהו אשעת הנדר קיימי דאידי ואידי בשעת חזרה אמר כולכם ולהכי ר''ע דוקא ולא רבנן וי''ל דמשמע ליה דלשונות דברייתא אחזרה קיימי מדקתני כיצד אמר ר''ע נדר שהותר מקצתו הותר כולו משמע דאשעת היתר קאי לפרושי ועי''ל כיון דעיקר פלוגתא דר''ע ורבנן תלוי במה שאמר לבסוף כולכם א''כ זה היה לו לפ' בבריי' ברישא ובסיפא כ''נ לרש''י: