תלמוד בבליתלמוד - נדרים נג א
נדרים נג א - גמרא
מתני׳ הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים מסתוניות מותר בחומץ סתוניות רבי יהודה בן בתירא אומר כל ששם תולדתו קרויה עליו ונודר הימנו אסור ביוצא הימנו וחכמים מתירים:
גמ׳ [חכמים] היינו ת"ק איכא בינייהו הדא דתניא כלל זה אר"ש בן אלעזר כל שדרכו לאכול ודרך היוצא ממנו לאכול כגון תמרים ודבש תמרים נדר בו אסור ביוצא ממנו נודר מיוצא ממנו אסור בו כל שאין דרכו לאכול ודרך היוצא ממנו לאכול נודר בו אין אסור אלא ביוצא ממנו שלא נתכוון זה אלא ליוצא ממנו:
מתני׳ הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשמין מן הדבש מותר בדבש תמרים מן החומץ מותר בחומץ סתוניות מן הכרישין מותר בקפלוטות מן הירק מותר בירקות השדה שהוא שם לוויי:
גמ׳ תניא הנודר מן השמן בארץ ישראל מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית ובבבל אסור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית מקום שמסתפקין מזה ומזה אסור בזה ובזה פשיטא לא צריכא דרובא מן חד מסתפקין מהו דתימא איזיל בתר רובא קא משמע לן ספק איסורא לחומרא הנודר מן הירק בשאר שני שבוע אסור בירקות הגינה ומותר בירקות השדה ובשביעית אסור בירקות השדה ומותר בירקות הגינה אמר רבי אבהו משום רבי חנינא בן גמליאל
פירוש רש''י על מסכת נדרים דף נג א
מתני' מן הסתוניות . היינו ענבים קשים שמניחן בכרם כל ימי הסתיו ועושין מהן חומץ: כל ששם תולדתו קרויה עליו . כגון חומץ זה שיצא ממנו קרוי נמי על שם אמו חומץ סתוניות ולא חומץ סתם: נדר ממנו אסור ביוצא וכו' . והכי נמי כי נדר בסתוניות אסור נמי בחומץ היוצא ממנו: וחכמים מתירין . וקא פריך בגמרא היינו תנא קמא דקתני מותר בחומץ סתוניות: גמ' נדר בו . בתמרים: אסור ביוצא ממנו . בדבש תמרים: כל שאין דרכו לאכול . כגון סתוניות דדרך היוצא ממנו לאכול והן עצמן אין דרכן לאכול. תנא קמא דמתניתין דאמר מותר בחומץ סתוניות לית ליה דרבי שמעון בן אלעזר אלא קסבר נדר בו אין אסור אלא בו אע"ג שאין דרכו לאכול וחכמים תנא בתרא אית להו דרבי שמעון בן אלעזר ודקתני וחכמים מתירים בו בגופו אבל ביוצא ממנו לא דאין אסור אלא ביוצא ממנו והיינו כר' שמעון בן אלעזר דאמר לא נתכוון זה כו' ורבי יהודה בן בתירא היה אוסר בו וביוצא הימנו: מתני' מן השמן . משמע שמן זית להכי מותר בשמן שומשמין: כרישין . קטנית: מותר בירקות השדה . דהיינו שם לוויי ירק השדה ולא ירק סתם: גמ' מותר בשמן שומשמין . לפי שאין מצוי בא"י שמן שומשמין אלא שמן זית ובאותו שמן נדר: מזה ומזה . משמן זית ומשמן שומשמין: ספק איסורא לחומרא . ומשמן שמסתפקין בו נדר בין רב בין מעט: אסור בירקות . הגינה. גרי"ס המור"ה במסכת"א ז"ו ומותר בירקות השדה. שעליהן סומכין בשביעית שהפקירו הגנות לעניים ואין מסתפקין אלא בירקות השדה:
פירוש תוספות על מסכת - נדרים נג א
הנודר מן התמרים מותר בדבש . פירוש דאמר קונם תמרים עלי מותר בדבש היוצא מהם דדבש איקרי תמרים [לא איקרי] וקשה אמאי לא תנא הכא כדקתני בשאר בבי תמרים אלו שאני טועם אסור ביוצא מהם: בסתוניות . ענבים קשים ורעים לאכול מותר בחומץ היוצא מהן: כל ששם תולדתו עליו . פירוש שאינו מפסיד שמו הראשון כמו דבש תמרים ששם תמרים עליו נדר בתמרים אסור בדבש: וחכמים מתירין . בגמ' פריך היינו תנא קמא: חכמים היינו ת''ק . דשרי בדבש תמרים איכא בינייהו דתניא כו' כל שדרכו לאכול כו' ומיירי ששם תולדתו עליו דאל''כ לית ליה [הנודר] בענבים מותר ביין וכל שאין דרכו לאכול כגון סתוניות שאין דרכן לאכול וחומץ שלהם דרכו לאכול: נדר בו אינו אסור אלא ביוצא ממנו . ת''ק לית ליה דרבי שמעון וחכמים אית ליה דרבי שמעון [ולאו לגמרי כר''ש סבירא להו] דודאי בדבש תמרים לא סברי כוותיה אלא בדינא דסתוניות וה''ק וחכמים מתירים בתמרים לאכול בדבש אבל בסתוניות לא שרינן בחומץ וקשה דהוה להו למיתני וחכמים אוסרין בסתוניות והר''ם פי' לפי מה שפירש דסתוניות אין דרכן ליאכל אלא היוצא מהם יש לפרש ת''ק ורבי יהודה בן בתירא לית להו דר''ש בן אלעזר דאסרו בסתוניות גופייהו ולא אסרי אלא ביוצא מהם וי''מ איכא בינייהו דת''ק נקט מן התמרים מותר בדבש משמע דדוקא בתמרים וסתוניות שהם ראויין אסור בהם ומותר ביוצא מהם הא נדר מדברים שאינם ראוים לאכול אסור בין בהם בין ביוצא מהם: מותר ביין תפוחים . דסתם יין דענבים קאמר: מותר בשמן שומשמין . דסתם שמן הוא שמן זית: מותר בדבש תמרים . דסתם דבש זהו דבש דבורים: מותר בחומץ סתוניות . דסתם חומץ מיין טוב שהחמיץ: מן הכרישין מותר בקפלוטות . אע''פ שממין כרישין הן באו שיש להן שם לווי: מן הירק סתם מותר בירק שדה . דסתם ירק של גינה: בארץ ישראל . דסתם שמן שלהן של זית: מהו דתימא זיל בתר רובא . ולא נתכוין לאסור עצמו אלא באותו מין שמסתפק הרוב קמ''ל דגם מאותו שמסתפקים המיעוט אסר עצמו: בשאר שני שבוע אסור בירקות גינה ומותר בירקות שדה . דסתמא מירקות גינה נדר דירקות שדה יש להם שם של לווי בכל שאר שני שבוע ומרישא שמעינן לה דקתני מותר בירקות שדה אלמא אסור בירקות גינה אבל סיפא איצטריך ליה: בשביעית . פירוש שנדר בשביעית דירקות שדה מצויין בשביעית שבאות מאליהן אבל ירקות גינה אינם באין אלא על ידי זריעה הלכך סתם ירקות בשביעית ירקות שדה היא: