תלמוד - נדרים סד א

מתני' רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו . שאומר לו אילו היית יודע שאומרים על אביך אוי לו לאב שגדל בן רשע כזה שהוא פרוץ בנדרים שכן רשעים דרכן לנדור כדאמרינן לעיל בפירקין קמא (נדרים דף ט.) ואם אמר לאו דאילו הייתי יודע לא הייתי נודר מתירין לו: וחכמים אוסרין . שאפילו אין דעתו להתחרט נותנים לו דעת להתחרט: רבי צדוק אומר ער שפותחין לו בכבוד אביו ואמו כו' . כלומר אם כן יכולים לפתוח לו בכבוד אביו ואמו פותחין לו נמי בכבוד המקום שיכולים לומר לו נמי שכנגד הקב"ה עושה שנודר ורשע הוא לשמים: אלא אם אתה אומר כן . שפותחין לו בכך: אין נדרים . בגמרא מפרש לה: בדבר שבינו לבין אביו ואמו . במה שהדיר והם צר. כים לו להנאתו שפותחין לו בכבודם: פותחין בנולד . בדבר שלא היה בעולם בשעת נדרו ועדיין עתידין לבוא לעולם לאחר שנדר ומפרש כיצד: ונעשה סופר . אית דאמרי תלמיד שהוא צריך לו ואית דאמרי לבלר שצריך לו נמי: או שהיה משיא . המודר את בנו ואמר אילו הייתי יודע כו' בקרוב זמן לא הייתי נודר: ונעשה . אותו בית: בית הכנסת . האי נולד ממש הוא: ר"א מתיר וחכמים אוסרין . דקסברי אין פותחין בנולד ובמס' נזיר בפ' ב"ש (דף לב:) מפרש דזכינהו חכמים לר' אליעזר והודה להם: גמ' מאי אין נדרים . דקאמר לן רבי צדוק לר' אליעזר אין נדרים: ניתרין יפה . כדפרשינן לעיל אפילו שאין דעתו להתחרט מתוך שמאיימין עליו כל כך משום כבוד אביו ואמו אומר שמתחרט אבל אין מתחרט לגמרי:

מתני' רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו . כלומר אילו היית יודע שאומרים עליך לאביך ולאמך ראיתם בנכם קל בנדרים ויתביישו וי''מ שיאמרו העולם אוי לאב ולאם שהגדילו בן שקל בנדרים כזה: וחכמים אוסרין . דחיישינן שמא יתבייש ויאמר מדעת כן לא נדרתי וישקר: אמר ר''א בר צדוק . ראייה לדברי חכמים: עד שפותחין בכבוד אביו יפתחו בכבוד המקום . פירוש אילו היית יודע שקוראין אותך רע לפני המקום כלום היית נודר: אמרו לו אין נדרים . ובגמרא מפרש ליה: קונם שאיני נהנה לפלוני ונעשה סופר . וצריך לו לפי שהוא כותב שטרות העיר או שמשיא בנו וצריך ליכנס לביתו לחופת בנו: ואין חכמים מודים . בגמרא מפרש במאי פליגי: ועוד אמר ר' [אליעזר] . קולא אחרת: מאי אין נדרים . אמר אביי אין נדרים נתרים יפה . כלומר שבלב מקיים הנדר ומחמת בושת אומר שלדעת כן לא נדר: אמרו לו מת . ובגמרא פריך מת נולד הוא: