תלמוד - נדרים עב א

ת"ש אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל או שמע והפר או שמע ושתק ומת בו ביום ואי אמרת גירושין כשתיקה דמו ליתני נמי או שמע וגירש מדלא תני הכי ש"מ גירושין כהקמה דמו אימא סיפא אבל אם שמע וקיים או שמע ושתק ומת ביום של אחריו אין יכול להפר ואי אמרת גירושין כהקמה דמו ליתני ואם שמע וגירש אלא מדלא קתני הכי ש"מ גירושין כשתיקה דמו אלא מהא ליכא למשמע מיניה אי רישא דוקא נסיב סיפא משום רישא אי סיפא דוקא נסיב רישא משום סיפא ת"ש נדרה והיא ארוסה ונתגרשה ונתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ש"מ גירושין כשתיקה דמו דאי כהקמה דמו מי מצי מיפר ארוס אחרון נידרי דאוקים ארוס ראשון הב"ע בשלא שמע ארוס ראשון אי הכי מאי איריא בו ביום אפילו לאחר מאה ימים נמי כשלא שמע ארוס ושמע האב דבו ביום הוא דמצי מיפר אבל מכאן ואילך לא מצי מיפר תא שמע נדרה בו ביום גירשה והחזירה בו ביום אין יכול להפר שמע מינה גירושין כהקמה דמו אמרי הכא בנשואה עסקינן והיינו טעמא דאין יכול להפר משום דאין הבעל מיפר בקודמין:

אי רישא דוקא נסיב סיפא משום רישא . כלומר לא תקשה סיפא לרישא אע"ג דמרישא שמעינן דגירושין כהקמה דמו ובסיפא שמעינן דכשתיקה דמו לא קשיין אהדדי דאימא רישא דוקא דגירושין כי הקמה דמו והאי דלא תני סיפא שמע וגירשה משום דלא נסיב לה אלא משום רישא ותנא לא בעי לאוסופי מידי בסיפא טפי מרישא: א"נ סיפא נמי דוקא . דגירושין כשתיקה דמו: הכא במאי עסקינן בשלא שמע ארום ראשון . קודם שגירשה ואהכי מצי מיפר ארוס אחרון הא לאו הכי לא דגירושין כי הקמה דמו: מאי איריא . אי נתארסה לאחר בו ביום דמצי למיפר לה: אפילו לאחר מאה ימים נמי . אם נתארסה לאחר ליהוי ארוס אחרון מיפר הואיל ולא נראו לארוס ראשון: אין הבי נמי אלא הב"ע בשלא שמע ארוס ראשון אבל שמע האב . והואיל דבו ביום שמע צריך להפר בו ביום כדכתיב ביום שמעו: הכא בנשואה עסקינן . הא דקתני גירשה והחזירה כגון שנשאת ונדרה וגירשה ביום ששמע והחזירה בו ביום דעכשיו יצאה שעה אחת לרשות עצמה ואע"פ שהחזירה נעשית כנשואה לאחר דלא מצי מיפר דעכשיו הן קודמין כדתנן (לעיל נדרים דף ע ז.) זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה מפירין נדריה הא יצאה לרשות עצמה אין מפירין משום דאין הבעל מיפר בקודמין:

ליתני שמע וגירש . ומת בו ביום מדלא תני הכי וכו': ליתני שמע וגירש . ומת ביום שלאחריו דאין אב מיפר מדלא תני הכי וכו': אלא מהא ליכ' למשמע . דשמא רישא דווקא ושמא סופא דווקא ולא קשי' רישא שסיפא דאי רישא דווקא דגירושי' כהקמ' ובדין הוא דליתני בסיפא שמע וגירשה נסיב סיפא משו' רישא דברישא לא מצי למיתני ליה וסיפא דדווקא לגירושי' עשתיקה ובדין הוא דברישא מצי למיתני שמע וגירש משום סיפא לא נסיב לה לא תני לה ברישא: ת"ש נדרה והיא ארוסה ונתקדשה בו ביום . וס"ד מדנקט בו ביום מיירי ששמכ בעל וכשגירה הרי קיים אי גירושי' כהקמה.