מסכת נדרים - פרק יא - משנה ז

יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין, יָפֵר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָפֵר:

איני יודע שיש מפירין. שיש לי רשות להפר:

יפר. ביום שנודע לו שיש לו רשות להפר, שהוא עליו כיום שמעו:

איני יודע שזה נדר. וצריך הפרה:

רבי מאיר אומר לא יפר. דכיון שיודע שיש בידו להפר אף על פי שלא ידע שהוא נדר מכל מקום היה לו להפר. ואין הלכה כרבי מאיר: