מסכת שביעית - פרק א - משנה ה

שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין, וְחוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. וְכַמָּה יְהֵא בֵינֵיהֶם, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַבָּקָר עוֹבֵר בְּכֵלָיו:

הרי אלו מצטרפין. ונחשבין כאילו הן של איש אחד וחורשין כל בית סאה בשבילן:

וכמה יהא ביניהן. בין אילן לאילן:

כמלא בקר וכליו. צמד בקר עם העול, והיינו ד׳ אמות. אבל פחות מכאן למיעקר קיימי ואין חורשין בשבילן:

וחורשין כל בית סאה בשבילן. לשון הר"ש י"מ עד העצרת אבל בירושלמי קאמר בהדיא עד ר"ה עכ"ל. ומצאתי בפרק לא יחפור (בבא בתרא דף כו ע"ב) דרש"י פירש כהני י"מ. ולפיכך אני אומר דאף הירוש' מפרש למתני' הכי שהיא משנה ראשונה. והא דקאמר בירושלמי בהדיא עד ר"ה היינו לאחר תקנת ר"ג וב"ד:

וכמה יהא ביניהם. קאי נמי אדלעיל מתניתין ב וכן כתוב בהדיא בפ"ג מהל' שמטה להרמב"ם: