מסכת מעשר שני - פרק ב - משנה ט

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים. שהיה מחליף סלע שבירו ונוטל פרוטות להוציאן לצרכי סעודת מעשר:

ב״ש אומרים. אם בא להחליף כל הסלעים שבידו במעות, יחליף:

ובית הלל אומרים לא יחליף אלא חציין. שמא לא ישהה בעיר עד שיוציא את כולן, ויפקידם בעיר עד רגל אחר, והפרוטות מתעפשות, ואם יחזור ויחליפם בסלעים נמצא שולחני משתכר שני פעמים ומעשר שני נפסד:

הדנין לפני חכמים. שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי:

בשלשה דינרין כסף ובדינר מעות. הסלע הוא ד׳ דינרים, וכשבא להחליף הסלע לא יקח אלא בדינר א׳ פרוטות ושלשה דינרים יהיו כסף:

רביעית כסף ברביעית מעות. בדינר רביעי של כסף לא יקח אלא ברביעיתו מעות של נחשת, וג׳ חלקים כסף. שנמצא לוקח מעות אחד מששה עשר בסלע בלבד:

ארבעה אספרי כסף. הדינר ה׳ אספרי, ומטבע הוא בארץ יון ועד היום קורין לו אספרי. נמצא הסלע עשרים אספרי. וכשהוא מחלל הדינר יחללנו על ד׳ אספרי כסף ואספר א׳ נחשת. נמצא לוקח נחשת א׳ מעשרים בסלע בלבד:

יניחנה בחנות ויאכל כנגדה. לא יחלל כלל על פרוטות שמא ישכח ויעשה אותן חולין, אלא יניח הסלע אצל החנוני ויאכל כנגדה עד שתכלה. ואין הלכה אלא כדברי ב״ה בלבד:

בית שמאי אומרים כל הסלע מעות. לפירוש הר"ב וכפירש"י בפרק הזהב הוי מתני' בית שמאי לקולא וב"ה לחומרא וקשיא דבעדיות פ"ק תני לה בהדי הני דב"ש לחומרא. והר"ש מפרש דה"נ ב"ש לחומרא וסברי דדוקא יחליף בכל הסלע מעות שלא יצטרכו לקנות ב' פעמים וליתן שתי קולבנות. וכתב עוד דסוגית הירושלמי כפירוש רש"י והר"ב:

הדנין לפני חכמים. כתב הר"ב שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא. וחנן המצרי. וכ"כ הר"ש. ובסוף פ"ק דסנהדרין [דף יז:] חשיב נמי חנניא בן חכינאי. ותו רב נחמן בר יצחק מתני ה' שמוסיף שמעון בן ננס. ופי' רש"י שם שכל אלו לא באו לזקנה. ויושבין בקרקע ומשיבין תשובות קושיות לזקנים והיינו דנין בהלכה: