מסכת מעשר שני - פרק ג - משנה ט

מסכת מעשר שני - פרק ג - משנה ט

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְנִטְמָא, בֵּין שֶׁנִּטְמָא בְאַב הַטֻּמְאָה, בֵּין שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה, בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל הַכֹּל בִּפְנִים, חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה בַּחוּץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַכֹּל יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ, חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה בִּפְנִים:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת מעשר שני - פרק ג - משנה ט

באב הטומאה. שרץ ונבילה וכיוצא בהן:

בולד הטומאה. האי ולד הטומאה דתנן במתניתין לאו ולד הטומאה שנגע באב הטומאה שהוא טמא מדאורייתא, אלא בולד הטומאה דרבנן, כגון שנגע בכלים שנטמאו במשקין:

יפדה. דמעשר שני שנטמא פודין אותו אפילו בירושלים, דכתיב (דברים י״ד:כ״ד) כי לא תוכל שאתו, ואין שאת אלא אכילה כדכתיב (בראשית מ״ג:ל״ד) וישא משאות מאת פניו אליהם:

ויאכל הכל בפנים. שלא יאמרו ראינו מעשר שני שנכנס לירושלים ויצא, מפני שיש קול למעשר היוצא. אבל אין לחוש כשפודים אותו שמא יאמרו ראינו מעשר שני שנפדה בירושלים, שאין קול לפדוי:

חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. שכיון שנכנס כשהוא טמא אין המחיצה קולטתו:

חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים. אבל נטמא בולד הטומאה בחוץ אע״פ שבולד הטומאה של דבריהם נטמא, ומן התורה טהור הוא, יאכל בחוץ. ובירושלמי מוקי לה כגון שהכניסו על מנת שלא יקלטוהו מחיצות, אבל אם לא התנה, הואיל ונכנס והרי הוא טהור דאורייתא יאכל בפנים:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת מעשר שני - פרק ג - משנה ט

באב הטומאה. פירש הר"ב שרץ ונבלה וכיוצא בהן. השנוין בריש מס' כלים: