מסכת יבמות - פרק יד - משנה ב

הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט. אָמְרוּ לוֹ, אַף זוֹ כַיּוֹצֵא בָהּ:

שהשיאה אביה. בקטנותה וקיבל קידושיה והיו קדושין גמורים, אע״פ שהיא חרשת, שעל דעת אביה נתקדשה ולא על דעתה:

יוצאה בגט. אפילו לאחר שגדלה ופקע כח אב מקבלת היא את גיטה:

אף זו. פקחת שנתחרשה, כיוצא בה:

העיר רבי יוחנן בן גודגדה. רבנן הביאוה לבית המדרש להביא ראיה לדבריהם וא"ל אף זו כיוצא בה. תוספות:

שהשיאה אביה. פירש הר"ב בקטנותה וכ"כ עוד במשנה ה' פ"ה דגיטין ומשנה ט' פ"ז דעדות. וכפירש"י ורצונם לומר כשעדיין לא בגרה דהא אף בנערותה יכול אביה לקדשה כדאיתא בגיטין פ"ו משנה ב' ופ"ד דכתובות משנה ד' ורפ"ב דקדושין ונמצא כלשונם במשנה ח' פ"ג דקדושין: