מסכת יבמות - פרק ה - משנה ו

מסכת יבמות - פרק ה - משנה ו

חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ בָעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, וְנָתַן גֵּט וְחָלַץ, אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְלוּם, בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף. וְהַבְּעִילָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בַתְּחִלָּה, אֵין אַחֲרֶיהָ כְלוּם. בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף, יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְלוּם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אַחַת בְּעִילָה וְאַחַת חֲלִיצָה, בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף, אֵין אַחֲרֶיהָ כְלוּם:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת יבמות - פרק ה - משנה ו

חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל. איבם אחד ויבמה אחת קאי. ואף על גב דתנא לעיל, הדר תניא הכא משום סיפא דבעי לאפלוגי בין ביאה לחליצה, דחליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריה כלום, והביאה דוקא בזמן שהיא בתחלה. ולאשמועינן נמי פלוגתא דר׳ נחמיה ורבנן:

בין בתחלה בין באמצע. כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט, לא מהני המאמר ולא בעינן גט למאמרו:

בסוף. אחר מאמר וגט חלץ:

אין אחריה כלום. וחליצה גמורה היא, ואי הדר ועביד מאמר לא בעיא גט, משום דחליצה גירושין גמורים נינהו, ואע״ג דהיא חליצה פסולה:

הביאה באמצע. כגון גט לזו ובעל לזו וחזר ועשה מאמר בשלישית, אסור בקרובותיה:

בסוף. גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא (עליה) על [האחת], יש אחר ביאה זו זיקת יבמין, וכי מפיק לה בעי חליצה ולא סגי לה בגט:

אין אחריה כלום. ונפקא בגט בלא חליצה. ואי הדר וקידש לאידך אחר ביאה אין במעשיו כלום:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת יבמות - פרק ה - משנה ו

חלץ ועשה מאמר כו'. פירש הר"ב איבם אחד ויבמה אחת מהדר כו'. וכן פירש"י ומשום דהאי לישנא מתניא במתניתין ג' ביבם אחד ויבמה אחת קא מפרשי הכי. אבל לקושטא דמלתא קא מהדרי אכולהו דכולהו שוים בין יבם אחד ויבמה אחת בין יבם אחד ושתי יבמות וכו' והיינו טעמא דהדר אסברא להו רש"י והר"ב בשתי יבמות כגון גט לזו וחלץ לזו וכו' ולא באו לומר אלא דאין זה [דין] חדש:

בין באמצע. לא מהני מאמר שאחריו. ולעיל במשנה ב' בעשה מאמר וחליצה לא תנן אין אחריו כלום. כמ"ש שם התוספות כיון שצריכה מעשה דגט אחריו על המאמר שקדמו:

והבעילה וכו' באמצע. פי' הר"ב כגון גט לזו כו'. ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה. וכן לשון רש"י. וה"מ למימר ועשה מאמר בבעלת הגט דהא תנן לעיל גט ומאמר באחת שצריכה גט וחליצה אלא משום איסור קרובות נקטו בשלישית דאילו בעלת גט בלאו הכי משום גיטא נאסרו הקרובות:

רבי נחמיה אומר אחת בעילה כו'. דקאמרת לגזור ביאה אחר גט משום ביאה אחר חליצה כיון דחליצה דאורייתא מידע ידעי. ודקאמרת לגזור ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה. כיון דביאה דאורייתא היא מידע ידעי. גמ' [דף נ"ג ע"ב]: