מסכת קידושין - פרק ב - משנה ו

סבלונות. דורנות שדרך חתן לשלוח לארוסתו:

אינה מקודשת. ולא אמרינן יודע היה שאין קדושיו קדושי, ז וגמר ושלח סבלונות לשם קדושין, אלא אמרינן מחמת קדושין הראשונים שלח:

וכן קטן שקידש. ושלח סבלונות משהגדיל:

או אשה אחת בפחות מש"פ. וצריכא דאי אשמועינן ש"פ איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי אבל פחות מש"פ אימא יודע שאין קדושין תופסים בפחות מש"פ וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר. ואי אשמועינן הני תרתי משום דבין פרוטה לפחות מש"פ לא קים להו לאינשי. אבל קטן שקדש הכל יודעים שאין קדושי קטן כלום. אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר. קמ"ל. גמ':

סבלונות. פירש הר"ב דורונות. ועיין עוד בפירוש משנה ה' פ"ט דב"ב. וכתב הרמב"ם כאן ובב"ב. ונגזר זה השם מסבל והוא נושא המשא שנושאים אותה מיד זה ליד זה. ע"כ. ובספר התשבי הוסיף. וכן פירש"י סבלות מצרים. משא מצרים. ונמצא משא בלשון מתנה כמו (בראשית מ"ג ל"ד) וישא משאות. פי' ויתן מתנות: