מסכת קידושין - פרק ב - משנה ג

עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹהֵן, וְנִמְצָא לֵוִי. לֵוִי, וְנִמְצָא כֹהֵן. נָתִין, וְנִמְצָא מַמְזֵר. מַמְזֵר, וְנִמְצָא נָתִין. בֶּן עִיר, וְנִמְצָא בֶן כְּרַךְ. בֶּן כְּרַךְ, וְנִמְצָא בֶן עִיר. עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ, וְנִמְצָא רָחוֹק. רָחוֹק, וְנִמְצָא קָרוֹב. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בַת אוֹ שִׁפְחָה גַדֶּלֶת, וְאֵין לוֹ. אוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי, וְיֶשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי בָנִים, וְיֶשׁ לוֹ. אוֹ עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי, וְאֵין לוֹ. וּבְכֻלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה, בְּלִבִּי הָיָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן הִיא שֶׁהִטְעַתּוּ:

שפחה גודלת. קולעת שער הנשים. פירוש אחר, דברנית ובעלת לשון, כמו שנאמר (יחזקאל ל״ה:י״ג) ותגדילו עלי בפיכם:

אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש כו׳ דדברים שבלב אינם דברים:

בן עיר ונמצא בן כרך. ישיבת הכרכים קשה. שהכרך הוא מקום שווקים והיוקר מצוי בו ודוחק עוברים ושבים. רש"י:

כרך. מפורש במשנה ד' פ"ט דברכות:

שפחה גדלת. פירש הר"ב קולעת שער הנשים לשון התוס' כמו מגדלא נשיא. ע"כ. ולי משנה שלימה סוף פרק י' דשבת וכן הגודלת:

או ע"מ שאין לי ויש לו. דניחא לה באין לו [שפחה גדלת]. דמתוך שהולכת מבית לבית לקלוע. מספרת כל הדברים ממנה. תוס' [דף מט.]:

אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו. לשון רש"י אע"פ שאין הדבר כן אלא כמו שהוא עכשיו שאין תנאו אמת. ע"כ. ועיין במשנה ה' פרק דלקמן: