מסכת קידושין - פרק ג - משנה יא

מסכת קידושין - פרק ג - משנה יא

קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא אוֹתִי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה, וּקְטַנָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה, וּגְדוֹלָה אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת קידושין - פרק ג - משנה יא

קדשתי את בתר וכו׳. איידי דתנא להני בבי דלעיל, תנא נמי להא, ואע״פ שהיא משנה שאינה צריכה. ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה. ואם מעצמו נתן גט, כופין אותו ליתן כתובה:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת קידושין - פרק ג - משנה יא

קדשתי את בתך. אין לפרש ביתומה וכדתנן במ"ב פרק י"ג דיבמות והשיאוה אמה ואחיה דכתבתי התם והשיאוה דוקא אלא הכא בגדולה שעשאתה שליח. והיא קבלה קדושין לעצמה ואמרה שגם הוא כשקידשה נתכוין לקדש את עצמה:

וגדולה אסורה בקרוביו. כתב הר"ב בכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט. וכופין לא. דאמר לא ניחא לי דאתסר בקריבתה. גמ'. ומ"ש ואם מעצמו נתן גט כופין ליתן כתובה גמ' ופירש"י דגלי דעתיה דקדשה וארוסה יש לה כתובה ע"כ. ואני כתבתי במ"ח פט"ו דיבמות די"א דאין לארוסה כתובה. וכתב המגיד בפ"ט מהלכות אישות דלדבריהם הכא בשכתב לה וא"ת היאך יכול לומר לא קדשתיך. י"ל דמיירי במקום שכותבין כתובה ואח"כ מקדשין. ע"כ: