תלמוד - פסחים קיב ב

שאין כל האצבעות שוות . אבר תשמיש שלא יהא תשמיש זה טוב לה כראשון ותזלזל בו: מצוה וגוף גדול . אם תרצה לעשות מצוה וגם תשתכר בה שיגדל ממונך: אוכל פירות ולא שכר . הלוה חבירך מעות על הקרקע לאכול פירות בנכייתא בזול שתנכה לו דבר מועט מן הדמים והיינו ריוח גדול וגם מצוה היא שיש ללוה שכר ריוח שצריך למעות ולסחורה: דלא תיגני בלא ק"ש . שזה מנהג הארמאין: איכא דאמרי אל תשב במטה ארמית ממש משום מעשה דרב פפא . שהיתה ארמית אחת חייבת לו מעות ונכנס מדי יום יום בביתה לגבות הימנה יום אחד חנקה את בנה ונתנתו על המטה וכשנכנס רב פפא אמרה לו שב עד שאביא מעותיך וכן עשה כשבאתה אמרה המתה את בני וברח מן המדינה: וביומי ניסן . שהצמחים עולין וגס לבו בהן ונוגח: בדיקולא . בטרסקל שהוא אוכל בו: ניזהא דתורא . לחש על השור שלא ינגחנו: אמשכא דצלא . הישן על עור בבית העבדנין קודם שתגמר מלאכתו: חמימי דחמימי דשדא עילויה . אם רגיל לשפוך עליו מים חמים יותר מדאי על בשרו: מאן דמחוור לבושי' . ולביש להו מקמי ח' יומי דאכתי לא מטי ח' יומי דאשלחינהו הנהו כנים הדרי ואכתי איכא בהו חיותא ואכלי ליה וקשין לדבר אחר: בהדי תלתא . דהוה חד בעל דינך ותרי ליהוי סהדך: ובנדה דאורייתא . קודם שהחמירו על עצמן לישב ז' נקיים וטובלת ביום שפסק המעין אל תזקק באותו לילה הואיל והיום ראתה והוחזק מעין פתוח דילמא שפעה זיבה: שמא תפחת . ותחתיה חלל מלא מים:

שאין כל האצבעות שוות . אבר תשמיש ומתוך שאין תשמישו של זה נוח לה כשל ראשון תשנא אותו: מצוה וגוף גדול . אם תרצה לעשות מצוה וגם תשתכר בה: אוכל פירות ולא שכר . הלוה מעות לחבירך על קרקע לאכול פירות בנכייתא בזול [שתנכה] לו דבר מועט מן הדמים כמשכנתא דסורא (ב''מ דף סז:) והיינו ריוח גדול וגם מצוה היא שיש לו ללוה שכר ריוח שצריך למעות לסחורה: דלא תיגני בלא ק''ש . שזהו מנהג דארמאין: לא תינסוב גיורתא . משום דאמרינן גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה (סנהדרין צד.): וא''ד . על מטה ארמית ממש משום מעשה דרב פפא שהיתה ארמית אחת חייבת לו מעות ונכנס בביתה לגבות הימנה חנקה את בנה ונתנתו על המטה וכשנכנס רב פפא אמרה לו שב על המטה עד שאביא מעותיך וכן עשה כשבאתה אמרה לו המתה את בני וברח לו מן המדינה: מפני שהשטן מרקד . לאו דווקא אלא משוגע כדמפרש לקמן: וביומי ניסן . שהצמחים עולין וגס לבו ונוגח: ריש תורא בדיקולא . רבותא היא אפילו כשראש השור בתוך הסל שהוא אוכל בו וטרוד באכילתו: שדי דרגא . פן יעלה אתריך: ניזהא דתורא . לחש על השור שלא ינגחנו כך פירש רבינו ונראה בעיני שאינו לחש אלא גערה שגוער בו בלשון הזה להבריחו מעליו או כדי שיעשה מלאכה וכן כולן: ניזהא . גערה: ניזהא דארבא . כדי למושכה בחבל ולהוליכה לנהר: אמר אביי עור ודג כו' . לקמן מפרש להו ואזיל: משכא דצלא . הישן על העור קודם שתגמר עבודתו צללא הוא עבדן כדאמרי' בב''ב (דף ה.) ארבעה לצלא וארבעה לצללא: חמימי שדא עליה . אם רגיל לשפוך מים חמין יותר מדאי על בשרו: מאן דמחוור לבושיה . ולבוש להו מקמי שמנה יומי דאכתי לא מטו שמנה יומי שכיבסן הנהו כנים הדרי ואיכא בהו חיותא וקשין לדבר אחר צרעת: בהכרא . בחושך: דחד הוי בעל דינך . ותרי לסהדו עלך ויחלקו בין שלשתן ומתוך שנאה שנחלקת עמהן יעשו עליך קנוניא זו לתבוע ממך: אל תעמוד על המקח . לסחור והמוכר ישראל הוא ואין לך דמים לקנות המקח ונמצא מפסידו חנם שלא יקחנו אחר מאחר שאתה מהפך בו: בנדה דאורייתא . קודם שהחמירו על עצמן לישב שבעה נקיים ואפילו רואות כל שבעה טובלות בליל שמונה ומשמשות ואל תזקק באותו הלילה הואיל והיום ראתה והוחזק מעין פתוח דילמא שפעה זיבה בשעת תשמיש: שמא תפחת . ותחתיה חלל מלא מים: בנחמני . אביי ולפי שגידלו רבה בר נחמני קרוי כן: