תלמוד - פסחים קי א

מצוה באנפי נפשה היא . ואין מצטרפין זה לזה: אמאי נמלך הוא . ואין מצטרפין לזוגות הכי קאמר לא יאכל תרי ויעשה צרכיו אפילו פעם אחת או אם שתה לא ישמש: דילמא חליש . מחמת תשמיש איידי דבזוגות קאי מיתרע: שלא ראה פני השוק . בין כוס לכוס: ולא אמרן . דמרעי ליה זוגות אלא לצאת לדרך אחר הזוגות אבל לעמוד בביתו לית לן בה: מני כשורי . כששותה כוס זה מסתכל בקורה זו וכשהוא שותה שני מסתכל בשאצלה ולפי חשבון הקורות מזדהר בזוגות: כי הוה שתי חד כסא מנקטא תרי כסי . דהוו להו תלתא: אדם חשוב שאני . דמסרי שדים נפשייהו לאזוקי: עשרה כוסות דבית האבל . מפרש טעמא בכתובות בפ"ק (דף ח:): שלום . תיבה שביעית לישא ה' פניו אליך וגו': לטובה מצטרף . אם שתה שבעה וחזר ושתה את השמיני אין שמיני מצטרף עמהן: אפקינהו לרבנן בארבעה . פעמים הרבה כשהיו נפטרים ממנו היה משקן ויש פעמים שלא היה משקן אלא ד' פעמים ונפטרין: דאותבן בפרקא הוה . שהיה רגיל להקשות בשעת הדרשה: לא אתקרי מזיק . ולא חיישינן לזוגות: בתרי . כסי קטלינא ליה משום זוגות: איקרי ונפיק . בזוגות מאי תקנתיה: זקפא . אגודל: ואי שמע קלא . ואפילו קול אדם או אשה דאמר ארבעה נימא איהו חמשה: רישתינהי דנשים כשפניות . השולטות עליהם אמרה לי דבר זה: חרי חמימי בדיקולי בזייא . צואה חמה בסלים נקובים וקרועים לפומייכו: נשי חרשייתא . יזדמנו לפיכם נשים כשפניות: קרח קרחייכי . יהי רצון שימרטו אותן שערות שלכם שאתן מכשפות בהן: פרח פרחייכי . ישא הרוח אותן פירורי לחם שאתן מכשפות בהן:

מצוה באנפי נפשיה היא . ואין מצטרפין זה לזה: נמלך הוא . דתשמיש ראשון גמרה ביאתו ובטל תאותו: הכי קאמר לא יאכל תרי . ויעשה צרכיו אפי' פעם אחת כלומר אדם שאכל זוגות יזהר בעצמו שלא ישמש מטתו אחרי כן עד זמן מרובה דילמא חליש מחמת תשמיש ואיידי דבזוגות קאי מיתרע מזליה: כפלים . כמו זוגות: דמו בראשו . עון מיתתו על ראשו מוטל שהוא ממית עצמו: בזמן שלא ראה פני השוק . בין כוס לכוס: ולא אמרן . דמרעי ליה זוגות אלא לצאת לדרך אבל לעמוד בביתו לית לן בה: מני כשורי . כששותה כוס זה מסתכל בקורה זו וכששותה שני מסתכל בשאצלה ולפי חשבון הקורות יזהר בזוגות ובכל פעם ופעם עושה כן אע''פ שאינו יוצא לדרך: אביי בי הוה שתי חד כסא מנקטא ליה אימיה תרי בסי . דהוי להו תלתא ולכך מזמנים אותם ביחד שלא יבוא הדבר לידי שכחה ויעמוד בזוגות: אביי עיברתו אמו מת אביו ילדתו אמו מתה אמו והא דאמר אביי אמרה לי אם ההיא מרבינתיה הואי בקדושין (ד' לא:): אדם חשוב שאני . דמסרי שדים נפשייהו לאזוקי: עשרה כוסות אין בהן משום זוגות . וכל שכן טפי: עשרה כוסות תיקנו בבית האבל . בפרק קמא דכתובות מפרש טעמא: שלום . תיבה שביעית היא דכתיב ישא ה' וגו' לטובה מצטרף אם שתה ששה ושתה השביעי מצטרף לבטל הזוגות: אבל לא לרעה . שאם ישתה כוס שמיני אחריו אין שמיני מצטרף על השביעי להזיק וסברא הוא כיון שבירכן בשלום שהוא תיבה שביעית אין שום היזק בעולם רבה ורב יוסף . כמו שהיו הדורות זו אחר זו היו מקילין בזוגות והולכין ופוחתין: רבא אפקינהו בארבעה . פעמים הרבה כשהיו נפטרין ממנו היה משקן ופעמים שלא היה משקן אלא ארבעה כוסות ונפטרין ואף על גב דתריץ רבה לעיל כוס של ברכה כו' אלמא סבירא ליה דארבע יש בהן משום זוגות אי לאו משום כוס של ברכה איכא לתרוצי דנהי דארבע להזיק ליכא למיחש לכשפים מיהא איכא למיחש כדלקמן והלכך איצטריך רבא לתרוצי לעיל הכי דלית להו לרבנן לתקוני מילתא דאתי בה לידי סכנה ואפילו סכנת כשפים: דאותבן בפירקא . שהקשה לי בשעת הדרשה וביישני ברבים שדרכו היה להקשות לו ברבים: לא איקרי מזיק . אין רגיל בכך דגנאי הוא לו ולא חיישינן לזוגות דמילתא דלא שכיחא היא ומיהו זימנין דניזוק והרוצה להחמיר ולעשות נטירותא יתירתא עביד: איקרי ונפק . בזוגות מהו תקנתיה: בתרי בסי קטלינן ליה . משום זוגות: זקפא . גודל: אי שמע . ואפילו קול אדם או קול אשה דאמר ד' נימא איהו חמשה שלא יעמוד בזוגות עד מאה וחד . שהיה שד מונה זוגות והוא היה מוסיף אחת שלא לעמוד בזוגות: פקע שידא . מרוב צער: רישתינהי דנשים כשפניות . גבירתן של נשים כשפניות השולטת עליהן ומלמדתן אמרה לי דבר זה: חרי חמימי בדיקולי בזייא . צואה חמה בסלים קרועין ונקובין: לפומייכו חרשייתא . לפיכם נשים כשפניות: קרח קרחייכו . יהי רצון שימרטו אותן שערות שלכם שאתם מכשפין בהן: פרח פרחייכו . הרוח ינשא אותם פירורי לחם שאתם מכשפות בו ונראה לי דהאי דכתיב בנשים כשפניות ביחזקאל (יג) הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצודדות שם את הנפשות לפורחות אחד מכלי אומנות של כשוף:

עשרה אין בהם משום זוגות . ולית ליה דרבא דאמר לעיל כוס של ברכה אין מצטרף לרעה דבאותן עשרה כוסות איכא ברכת המזון: ומלכא לא מקרי מזיק . והא דתניא לא יאכל תרי היינו משום כשפים ורשב"ם פירש דפעמים מזיק: (שייך לקמן פסחים דף קיא ע"א): האי מאן דפגע באיתתא כו' . והא דאמר במי שמתו (ברכות דף כ.) ר' יוחנן הוה קאזיל ויתיב אשערי טבילה כי היכי דילדן זרעא כוותיה הכא דפגע בעת שעולה מן המים ור' יוחנן אשערי טבילה יתיב אי נמי התם יתיב הכא פגע אי נמי רבי יוחנן היה אומר שופך בוז על וגו':