תלמוד - חולין קלו א

דרך ביאתך . לבית אתה קובע מזוזה וכשהוא נכנס לביתו רגליה דימינא עייל ברישא נמצא שהימין בכניסה הוא דרך ביאה: מתנות . הזרוע והלחיים והקבה: זובחי . שנים משמע: אדרבה נילף נתינה מתרומה . ולא תבעי קרא דהא קולא וחומרא לחומרא מקשינן: הדין עם הטבח . בפירקין דלעיל וזובחי אורחיה דקרא הוא: ארצך . אשר תביא מארצך ארצך משמע מיעוטא ארצכם לא משמע מיעוטא כולי האי ולא ממעטא חוצה לארץ מיניה דמשמע כל מקום שיש להם ארץ אבל ארצך משמע המיוחדת לך ולא לעובדי כוכבים: כי יפול הנופל . כל שראוי ליפול הימנו ואפילו בשותפות: בתי כנסיות . שאין חלק לאחד מהן בו שאף לבני עבר הים הוא ועוד שאינו בית דירה: ליתנהו להני כללי . דאמר רבא דמודי ר' אלעאי בכל הני דהא תניא דפליג ר' אלעאי בבכורה ולא מרבי לה מבקרכם וצאנכם: ואמר ר' חנינא מסורא ליתנהו להני כללי . דרבא דהא תניא דפליג רבי אלעאי במתנות ומדפטר במתנות על כרחך פטר נמי בתרומה דאי ס"ד בתרומה מחייב היכי פטר במתנות לייתינהו לחיובא מתרומה הואיל וגמיר גזירה שוה דנתינה נתינה מסתברא דהא אגמרוה דלחומרא אית לן למידן: אלא ש"מ בתרומה נמי פטור . דדייק דגנך והדר יליף מתנות או מתרומה או מראשית הגז בנתינה נתינה: אי מה . כיון דמתרומה יליף רבי אלעאי לראשית הגז דאמרן לעיל שותפות דעובד כוכבים נפקא ליה מרישיה דקרא אי מה תרומה בחו"ל לא אף ראשית הגז בחו"ל לא דבפ"ק דקדושין (דף לו:) קי"ל כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל דיליף מעבודת כוכבים שהיא חובת הגוף ונוהגת בכל מקום אבל חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ: מנהרביל . שם מקום: אין . ודאי: והתניא . בניחותא: תרומה טובלת . אוסרת משום טבל דכתיב אשר ירימו בעתידים ליתרם הכתוב מדבר באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג.): אין לך בו אלא מראשיתו ואילך . משהופרש ונעשה ראשית היא שלו אבל מעיקרא אין לו אלא שם אחד דהאי ראשית קרא יתירא הוא ואראשית דלעיל סמיך והוה ליה למכתב וגז צאנך: מיתה . זר האוכלה במזיד: חומש . בשוגג: ראשון ושני . מעשר ראשון ומעשר שני: אין לך אלא ראשיתו . אין לך נתינה אחרת להפריש ממנו מדלא כתב ומגז צאנך ש"מ מתנה ראשונה בלבד אתא ראשית לאשמועי': תרומה מחדש על הישן לא . דכתיב היוצא השדה שנה שנה (דברים יד): היו לו שתי רחלות גזז . שנה זו והניח: גזז . שניה והניח עד שהיו לו חמש גיזים אין מצטרפות דאגיזים של חמש צאן קפיד רחמנא והא לית ליה: הא חמש מצטרפות . אם היו לו חמש צאן וגוזז השתים בשנה זו ושלש בשנה שניה דהשתא איכא גיזים של חמש צאן מצטרפות ואף על גב דחדש וישן הוא: והתניא . אידך דאפילו חמש אין מצטרפות קשיין אהדדי: אלא לאו שמע מינה . בהא נמי פליגי רבי אלעאי ורבנן לרבי אלעאי דמקיש גז לתרומה אין מצטרפות ולרבנן מצטרפות. כל הני קושייתא לרבי אלעאי: הגדל בחיוב . כגון ישראל שלקח שדה מן העובד כוכבים כדמפרש לקמיה: הגדל בפטור . ביד עובד כוכבים: בחיוב . לאחר שבאו ביד ישראל: בסוריא . ארם צובה שכבשה דוד ולא שמיה כבוש ולא חלה בה קדושת הארץ וקלה קדושתה ויש קנין לעובד כוכבים להפקיע מיד מעשר לפיכך אין ישראל חייב לעשר אלא על התוספת השני שלישים שגדלו אצלו טבל וחולין מעורבין אבל בארץ ישראל מעשר על הכל שאין קנין לעובד כוכבים בה להפקיע מן המעשר וחכמים פוטרין דכיון שהביאה שליש ביד עובד כוכבים כאילו נגמרה כולה בידו דקיימא לן (ר"ה יב: יג.) תבואה בתר שליש אזלא: וכי תימא הכי נמי . דהגדל ביד עובד כוכבים פטור מראשית הגז אפילו בא ליד ישראל: הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים . קודם שנגזזה: פטור מראשית הגז . דצאנך בעינן ולא גיזותיך והכא לאו צאנו דישראל הוא: הא צאנו לגזוז . לקח וקנה עדרו של עובד כוכבים כשהיא עומדת לגזוז הואיל והכל שלו וקרינא ביה צאנך: חייב . ואף על פי שגדלו הגיזים אצל עובד כוכבים:

ביתך דרך ביאתך . תימה אמאי לא אמר שותפות דעובד כוכבים כדקאמר בכל הני דלעיל: אלא ארצך ל"ל למעוטי חו"ל . אע"ג דמצוה התלויה בארץ היא מכל מקום אצטריך למעוטי משום דאתקש לבשר בחלב בחד קרא. רשב"ם: אי מה תרומה חייבין עליה מיתה וחומש כו'. ואע"ג דבראשית הגז לא שייכא ביה אכילה ואין בתרומה חומש אלא באכילתה הנאת ראשית היא אכילתה: