מסכת מידות - פרק א - משנה ח

בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבָדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה, אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ:

בית המוקד כיפה. בנין של בית המוקד לא היה עליה, אלא כיפה ארקוול״ט בלע״ז עשויה בארץ:

מוקף רובדים של אבן. אצטבאות סביב של אבני גזית היו משוקעות בכותל ויוצאות מן הכותל לתוך בית המוקד לצד הקרקע, ועל גביהן אבנים אחרות קצרות מהן שיוצאות נמי מן הכותל, והיו כעין מעלות זו על זו:

וזקני בית אב. המשמר היה מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימות השבוע, כל אחד עובד יומו, וזקני בית אב של אותו יום היו ישנים שם על אותן רובדים:

ופרחי כהונה. בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח, והם היו השומרים:

איש כסתו בארץ. שלא היו רשאים לשכב שם על גבי מטות אלא בארץ, כדרך ששומרי חצרות המלכים עושים:

כסתו. לשון כרים וכסתות:

בית המוקד כיפה ובית גדול כו'. משנה זו שנויה בריש תמיד וע"ש: