מסכת מידות - פרק א - משנה ו

וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּבֵית הַמּוֹקֵד, כְּקִיטוֹנוֹת פְּתוּחוֹת לִטְרַקְלִין, שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ וּשְׁתַּיִם בַּחֹל, וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לַחֹל. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת טְלָאֵי קָרְבָּן. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, בָּהּ יוֹרְדִים לְבֵית הַטְּבִילָה:

כקיטונות. כחדרים קטנים הפתוחים לבית גדול של מלכים דהיינו טרקלין:

שתים בקודש ושתים בחול. שבית המוקד קצתו בנוי בתוך העזרה המקודשת ומקצתו בחול:

וראשי פספסין. ראשי קורות יוצאים מן הכותל עד המקום שהוא קודש, כדי לדעת איזה קודש ואיזה חול ולאכול קדשים בקודש:

לשכת טלאי קרבן. שהיו שם טלאים מבוקרים לתמידים, כדתנן אין פוחתים מששה טלאים בלשכת טלאים:

לשכת עושי לחם הפנים. בית גרמו היו עושים לחם הפנים שם:

ששקצום מלכי יון. שהקטירו עליו לעבודה זרה. ובמסכת שקלים ובמסכת תמיד קורא לה לשכת החותמות:

בה יורדין לבית הטבילה. באותה לשכה היה יורד הכהן שראה קרי והולך במחילה (שאחר) [צ״ל שתחת] בית המקדש לבית הטבילה, ושם מדורה שמתחמם בה הכהן לאחר שטבל ועלה ונסתפג, ולשכת המוקד היא קרויה, והיא פתוחה לבית המוקד הגדול:

כקיטונות הפתוחות לטרקלין. ל' הר"ב כחדרים קטנים וכו'. וז"ל הרמב"ם כדמות בתי השינה שיש בטירות המלכים שהוא בית קטן בתוך בית גדול והוא מה שאמר כקיטונה הפתוחה לטרקלין וכבר בארנו פעמים טרקלין שהוא בית המלכות [עיין בפי' הר"ב משנה ד' פ"ו דב"ב] וקיטון מקום בית השינה שישנים בו בזמן הקיץ. תרגום קיץ קייטא. ע"כ:

[*וראשי פספסים. כתב הר"ב ראשי קורות יוצאות מן הכותל עד המקום שהוא קדש. כלומר ראשי קורות היו במקום שהוא חול והיו מגיעים עד המקום הקדש ולא במקום הקדש. משום איסור דלא תטע וגו' כל עץ אצל מזבח כמ"ש הר"ב במשנה ג' פ"ק דתמיד. ועיין בפרק דלקמן משנה ו'. ועוד עמ"ש בפרק אחרון משנה ד' בד"ה אבא שאול כו'. ופי' לשון פספסים תמצא בפרק דלקמן שם]:

לשכת טלאי קרבן. כתב הר"ב שהיו שם טלאים מבוקרים לתמידין כדתנן בערכין פרק ב' משנה ה':

דרומית מזרחית. היא היתה לשכת לחם הפנים וסמוכה לעזרה ונמצאת שהיתה מקודשת אתיא כמ"ד אפייתן בפנים בפרק י"א דמנחות ע"ש במשנה ב'. [*ומ"ש הר"ב בית גרמו. עיין רפ"ה דשקלים]:

מזרחית צפונית. בה גנזו בית חשמונאי כו' כתב הר"ב ובמס' שקלים [פ"ה] [מ"ג] ובמס' תמיד [פ"ג] [מ"ג] קורא לה לשכת החותמות וכ"כ הרמב"ם. והא ודאי דלמאי דתנן התם דלשכת טלאים צפונית מערבית ואחריה קא חשיב לשכת החותמות כשאתה מקיף דרך שמאל מבחוץ וכדכתיבנא התם הרי היא לשכת החותמות שבצפונית מזרחית סמוכה ללשכת טלאים אבל קשיא מ"מ דאח"כ קא חשיב לשכת בית המוקד. והיא בית הטבילה דהכא. ועל כרחינו עומדת בין החותמות לטלאים. שהרי היא ג"כ מערבית והיאך קא מני לה בין החותמות ללשכת בית לחם הפנים. הלכך שפיר מלתא קמאי דהתם גרסינן במשנה איפכא ואחת לשכת בית המוקד ואתת לשכת החותמות. ומ"מ לא שלחתי שם יד להגיה כן בספר. לפי שהתוס' בפ"ק דיומא דף ט"ז גרסי ג"כ כגי' הספרים. דרמו אהדדי. דהכא קאמר שבאחת גנזו בית חשמונאי כו'. והתם קאמר דשאר שתי לשכותיה הוו לשכת החותמות ולשכת בית המוקד. ותירצו דטובא איכא לשכות [וה"נ] כלים שמשמשין שנים ושלשה דברים. ע"כ: