תלמוד בבליתלמוד - נדרים עח ב
נדרים עח ב - גמרא
מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית אין צריכה קידוש ב"ד מועדי ה' צריכין מומחה ואין פרשת נדרים צריכין מומחה אפי' בית דין הדיוטות והא בפרשת נדרים ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן ביחיד מומחה א"ר חנינא השותק על מנת למיקט מפר אפילו מכאן ועד י' ימים מתיב רבא אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל או ששמע ושתק או ששמע והפר ומת בו ביום אבל שמע וקיים או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו אין יכול להפר מאי לאו בשותק על מנת למיקט לא בשותק על מנת לקיים אי הכי היינו או שמע וקיים אלא בשותק סתם מתיב רב חסדא חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם חומר בהקם
פירוש רש''י על מסכת נדרים דף עח ב
צריכין קידוש . דכתיב (ויקרא כג) אשר תקראו אותם במועדם: שבת בראשית אין צריכה קידוש . דחיילא וקדשה מאליה: השותק על מנת למיקט . שאינו שותק כדי לקיים הנדר אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו: אפי' מכאן עד י' ימים . יכול להפר הואיל ולא היה דעתו לקיים: מאי לאו בשותק על מגת למיקט . וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר ותיובתא דרבי חנינא: לא בשותק על מגת לקיים . ולכך אינו יכול להפר: היינו או שמע וקיים . ותרי זימני למה לי: בשותק סתם . ולחומרא אזלינן:
פירוש תוספות על מסכת - נדרים עח ב
מועדי יי' צריכי' קידוש ב״ד . שצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו: ואין שבת בראשית צריכה קידוש . שאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת: מועדי יי׳ צריכים מומחי׳ . כדכתי׳ (דקרא כג) אלה מקראי קדש אשר תקראו אותס קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו: ואין נדרים צדיכי׳ מומחין. ולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע׳׳כ תלתא הדיוטו׳ בעי' כדפי׳ (ע׳׳א ד׳׳ה להכשיר) מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה: השותק ע״מ למקט . שתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן: אימתי [אמרו] מת הבעל כו' . היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין (לעיל נדרים סח.): מאי לאו . הא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים: שותק לקיים . כמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר: