מסכת מגילה - פרק א - משנה ט

למרובה בבגדים. כהנים ששמשו בבית שני, ואף בבית ראשון מן יאשיהו ואילך שנגנזה צלוחית של שמן המשחה בימיו, ולא היו כהנים גדולים אלא בלבישת הבגדים בלבד:

פר הבא על כל המצות. כהן משוח שהורה היתר בדבר שזדונו כרת, ועשה כהוראתו, מביא פר כדכתיב (ויקרא ד׳:ג׳) ואם הכהן המשיח:

כהן המשמש. כהן גדול שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ועבר פסולו וחזר לעבודתו, והעבירו הבא תחתיו. הראשון קרוי משמש, והשני עבר:

אלא פר יוה״כ. שא״א להביא שתים. וכן עשירית האיפה חביתי כהן גדול שבכל יום שא״א להביא שתים. הא לכל שאר דברים זה וזה שוין. אם בא להקטיר או לעבוד שום עבודה משמש בשמנה בגדים. ושניהם מצווין על הבתולה, ומוזהרים על האלמנה. ומקריבין אוננין:

אלא פר הבא על כל המצות. הא לענין פר יוה"כ ועשירית החיפה זה וזה שוין: גמרא:

אלא פר יוה"כ כו'. [כתב הר"ב] הא כו' אם בא להקטיר כו' שייר טובא. דתנן במשנה ד' פ"ג דהוריות. וגם רש"י השמיט קצתן: