תלמוד - קידושין לא א

משדלתו . מפתה אותו כדמתרגמינן וכי יפתה (שמות כב) ארי ישדל: והארץ הדום רגלי . והעובר בסתר אומר אין המקום כאן לפיכך הוא נסתר לומר אין יודע נמצא כדוחק רגליו ומקצרו לומר אין כאן: מלא כל הארץ . משמע משתרבב ויורד למטה והזוקף קומתו נראה כדוחק: אמר לו כך . ר' יהושע השיב לו כדרך שהשיב לו ר' אליעזר: נתגרשה . שאין אמי חייבת בכבוד אבי מהו: מבין ריסי עיניך . שערות שבשורות כסוי העין אתה ניכר שהיית יתום ונשרו ריסי עיניך מן הבכי כדאמרי' [בסנהדרין] (ד' קד:) והיה רבן גמליאל שומע קולה ובוכה כנגדה עד שנשרו ריסי עיניו: שבן אלמנה אתה . ולא צריך אתה למעשה אלא ללמוד באת ואני אומר לך שכבוד שניהם שוה עליך: הטל להם מים בספל וקעקע . קרקר להם כמו שמקרקרין לתרנגולים ולפי שלא היה צריך לעשות והוא שאלו כמו שעליו לעשות אמר לי אבא ואימא השיבו בלשון שחוק: חזרו והודו למאמרות הראשונות . כ"ש שחייב אדם בכבודו שאף הוא שותף בבריאתו כאביו ואמו וחייו ומותו מסורין בידו: ראש דברך אמת . לא הוזקק הכתוב לומר ראש דברך אמת אלא לפי שהיו מרננים אחר דבריו הראשונים לומר לכבודו הזהיר ולאחר זמן חזרו והודו כששמעו סוף דבריו למדו שראש דבריו אמת: בששים ריבוא שכר . היה משתכר בה ששים ריבוא דינרי זהב: תחת מראשותיו של אביו . והוא ישן: מה מי שאינו מצווה ועושה כך . שילם לו הקב"ה שכרו: הא דר' יהודה . דאמר סומא פטור מן המצות בב"ק פרק החובל (דף פז.): יומא טבא לרבנן . סעודה לתלמידים: לא מיפקידנא . שהיה סגי נהור: פעם אחת היה לבוש . דמא בן נתינה: סירקון . לבוש שקורין צינד"ר (צינדי"ר: מין משי) : של זהב . מרוקם חוטי זהב: פסיוני . עוף חשוב ושמן מין שליו שירד במדבר: וטורדו מן העולם . שנענש עליו שמראה לו צרות עין על סעודתו: ויש מטחינו בריחיים . שהיא מלאכה קשה:

כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה . היינו דמצי כייף ליצריה וכדמוכח פרק. קמא דחגיגה (דף טז.): כבד את ה' מהונך . בירושלמי דורש מהונך כמו מחונך משמע שהקפיד הקב"ה על כיבוד אב ואם יותר מכבודו שבכבודו הוא אומר כבד את ה' מהונך דהיינו. מחונך דמשמע ממה שחננך כלומר אם יש לו ממון חייב ואם לאו פטור ובכיבוד אב ואם נאמר כבד את אביך ואת אמך דמשמע בין שיש לו ממון ובין שאין לו והיכא דלית ליה חייב לחזר על הפתחים לזון את אביו ואת אמו.: והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו . בירושלמי יש שהיו רגליו פשוטות על התיבה ולכך לא שיברה: גדול המצווה ועושה . נראה דהיינו טעמא דמי שמצווה ועושה עדיף לפי שדואג ומצטער יותר פן יעבור ממי שאין מצווה שיש לו פת בסלו שאם ירצה יניח: דלא מפקידנא ועבדינא . מכאן מדקדק ר"ת דנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא אע"ג דפטורות לגמרי דאפילו מדרבנן לא מיחייבי כדמוכח פרק מי שמתו (ברכות דף כ:) מ"מ יכולות הן לברך ואין כאן משום לא תשא את שמו לשוא (שמות כ) משום מברכות ברכה שאינה צריכה דאי לאו הכי היכי שמח רב יוסף והלא מפסיד כל הברכות כולן: ובאת אמו וקרעתו . יש במדרש שהיתה מטורפת מדעתה: יש מאכיל לאביו פסיוני . פירוש עוף חשוב והיינו מין שליו שיש במדבר: וטורדו מן העולם . פירוש שנענש עליו שמראה לו צר עין על סעודתו ויש מטחינו בריחים שהיא מלאכה קשה ומביאו לחיי העולם הבא שמכבדו בדברים טובים ונחומים ובגמרת ירושלמי (פאה פ"א) גרסינן מעשה בשניהם מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני פעם אחת אמר לו אביו מאין לך כל אלה אמר לו סבא מאי איכפת לך עד דטחון ואכול כלומר לעוס ואכול כעין כלבים דמדשין ואוכלים א"כ הראהו שקשה עליו ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחים ואב זקן היה לו ואתא ציווי לטוחנין פירוש מצות המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך א"ל בנו טחון ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה אם לבזיונך טב לך ואם למלקי טב לך: