תלמוד - שקלים ח ב

הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו ושקלו על ידי עצמו אם נתרמה התרומה מעל השוקל שקלו מן ההקדש ונתרמה התרומה וקרבה הבהמה מעל ממעשר שני ודמי שביעית יאכל כנגדן:
השוקל כו' אנן תנינן אם קרבה הבהמה ותני דבי ר' אם נתרמה התרומה <נ"א אנן תנינן אם נתרמה התרומה ותני דבית רבי אם קרבה הבהמה אמר ר' לעזר מאן תנא אם קרבה הבהמה ר"ש דר"ש אומר מיד וכו'> מאן תנא אם נתרמה התרומה רבי שמעון היא דאמר רבי שמעון מיד היה מקבל מעותיו והכהנים זריזים הן וקשיא אילו הגונב עולתו של חבירו ושחטה סתם סתמה לא לשם בעלים הראשונים מכפרת אמר ר' יודן תיפתר במסויים משל בית רבן גמליאל שהיה מתכוין ודוחפו לתוך הקופה וחש לומר שמא לשיריים הן נופלין וכי יש מעילה בשיריים אלא כרבי מאיר דרבי מאיר אומר מועלין בשיריים עוד היא במסויים של בית רבן גמליאל שהיה מתכווין ותורמו לשמו:
מה נהנה א"ר אבין בשם רבנן דתמן מכיון שב"ד ראוין למשכן ולא מישכנו כמי שנהנה:
ממעשר שני וכו' דכתיב (ויקרא כז) אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אותו כל שהוא קודש אין קדושה חלה עליו